קוסאי אלג'ולאני יצא מהבית כמו בכל יום עם הילקוט על הגב. הוא היה בן 13. בכניסה לבית הספר במחנה הפליטים שועפאט, עצר אותו רוכב אופנוע וקרא לו לגשת. כשהתקרב, נורה בראשו ובבטנו, לעיני תלמידים ועוברי אורח. לפי ההערכה הראשונית של המשטרה, הוא שילם בחייו על סכסוך בין משפחות.
יום קודם לכן, ברחוב הראשי של טירה, התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לרכבה של הייא קאסם אגבאריה, בת 31. גם היא נרצחה. במושב האחורי ישבו שני ילדיה, בני שנתיים ושבע. בחדשות נכתב שהם "נפצעו קל" - אבל לילד בן שבע שראה את אימו נרצחת ממרחק של מטר, שום דבר כבר לא יהיה קל.
שני האירועים, בהפרש של שעות, משרטטים את התמונה המלאה: יש ילדים שנרצחים, ויש ילדים שנשארים לראות.
תיעוד אופנוען שע''פ החשד ירה בילד קוסאי בשועפט
תיעוד אופנוען שע''פ החשד ירה בילד קוסאי בשועפט
תיעוד אופנוען שע''פ החשד ירה בילד קוסאי בשועפט
מתחילת השנה נרצחו בחברה הערבית 210 בני אדם, לפי הנתונים של "יוזמות אברהם". יש מי שימהר להצביע על ירידה של כ-9% לעומת התקופה המקבילה ב-2025, השנה הקטלנית ביותר שנרשמה, עם 252 נרצחים. זו נחמה של מי שסופר, לא של מי שקובר.
בין הנרצחים יש ילדים ובני נוער. במחצית הראשונה של השנה לבדה נרצחו שבעה קטינים לפי "יוזמות אברהם", ותשעה לפי ארגון "אילאף". עזמי גריב, תלמיד כיתה י' מנצרת, נורה בינואר אחרי שמישהו התקשר וביקש ממנו לצאת מהבית. באפריל נרצח נער בן 16 בכפר קרע. בשנים 2024-2019 נרצחו 71 ילדים ובני נוער מתחת לגיל 18. כל אחד מהם היה, עד אותו יום, תלמיד בכיתה של מישהו.
ויש ילדים שלא נכנסים לשום ספירה. ב-2025 התייתמו 226 ילדים ערבים מהורה שנרצח. באחד ממקרי הרצח האחרונים נכחו בזירה שמונה תלמידים
ויש ילדים שלא נכנסים לשום ספירה. ב-2025 התייתמו 226 ילדים ערבים מהורה שנרצח. באחד ממקרי הרצח האחרונים נכחו בזירה שמונה תלמידים. מורות ויועצות מספרות על תלמידות שכמה מבני משפחתן נרצחו, שמצופות לשבת למחרת בכיתה וללמוד כאילו כלום לא קרה.
הילדים האלה צריכים טיפול, ועכשיו. אבל בחברה הערבית ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ציבורי נמשכת כתשעה חודשים בממוצע, ולפעמים יותר משנה. הילד בן השבע מטירה יהיה בן שמונה עד שיגיע תורו. עד אז הוא ילמד לבד את מה ששום ילד לא צריך ללמוד: שהרחוב מסוכן, שהמבוגרים לא יכולים להגן עליו ושהמדינה לא באה.
המאבק בפשיעה המאורגנת יימשך שנים. אבל הגנה על ילדים אפשר להתחיל מחר בבוקר, בלי לחכות לפתרון הכולל. תוכנית חירום לילדים של החברה הערבית צריכה לכלול לפחות ארבעה דברים: דרך בטוחה לבית הספר - נוכחות קבועה של המשטרה בשעות ההגעה והיציאה בבתי ספר ביישובים ובשכונות שיש בהם סכסוכים פעילים; טיפול נפשי לילדים עדים בתוך ימים, לא בתוך חודשים - צוות חירום שמגיע כבר בשבוע הראשון לכל ילד שהיה עד לרצח או שאיבד הורה; אחריות על יתומי הפשיעה - גורם אחד ברווחה ובחינוך שמלווה כל ילד כזה לאורך שנים, ולא רק בשבוע האבל; בית הספר סביב השולחן - לפי ארגון "אילאף", כשהמשטרה והרווחה נפגשו אחרי הרצח ששמונה תלמידים היו עדים לו, לא הוזמן נציג מבית הספר שלהם כי הנרצח לא היה תלמיד. זה צריך להיפסק.
קוסאי לא יגיע יותר לכיתה. מחר בבוקר יצאו מאות אלפי ילדים ערבים מהבית עם ילקוט על הגב. הם לא צריכים מאיתנו עוד הספד ולא עוד מספר בכותרת. הם צריכים שמישהו ידאג שהם יגיעו ויחזרו בשלום.
פידא שחאדה היא מנכ"לית ארגון "השפעה" למאבק בפשיעה ואלימות
פורסם לראשונה: 00:00, 23.11.26