בעוד תשעה ימים, כשייסגרו הקלפיות ברחבי הארץ, נגלה איך השפיעה על אחוז ההצבעה העובדה שזאת הפעם החמישית בתוך שלוש שנים וחצי שבה נדרשים אזרחי ישראל לפקוד את הקלפי. מנתוני השנים האחרונות, קל לקבוע: הישראלים עייפים מהפוליטיקה והפכו אדישים. בארבע מערכות הבחירות האחרונות רק פעם אחת שיעור ההצבעה היה גבוה מ-70%.
בבחירות האחרונות אחוז ההצבעה עמד על 67.44% בלבד והיה הכי נמוך מאז שנת 2013. לשם השוואה, עד שנת 2000 כמעט 80% מאזרחי ישראל היו מממשים מדי בחירות את זכות ההצבעה. לעומת זאת, בבחירות האחרונות שליש מזכאי ההצבעה בישראל לא הצביעו ומתוך 6,578,084 בעלי זכות רק 4,436,365 פקדו את הקלפיות. 2,141,719 ישראלים בחרו לא להצביע, בהם כ-40% מתושבי ירושלים ותל אביב.
ל-6,788,804 אזרחים תהיה הזכות להצביע ביום שלישי בשבוע הבא. אבל אם יותר משני מיליון ישראלים שוב לא יממשו את זכות ההצבעה שלהם - מנדטים רבים יתבזבזו. לעומת זאת, עלייה משמעותית באחוז ההצבעה עשויה להוציא את ישראל מהפלונטר.
ד"ר אור ענבי, חוקר במכון הישראל לדמוקרטיה, טוען כי יש פחות עניין בקרב הציבור בישראל סביב מערכת הבחירות הזו, אבל שביום הבוחר אנשים יבואו ויממשו את הזכות שלהם. "אני מאמין שלא נראה ירידה באחוזי הצבעה ואני אפילו מעריך שתהיה עלייה של אחוז או שניים כי למרות הסקפטיות, לשני הצדדים של המפה הפוליטית יש רצון לתפוס את השלטון. בסוף, הישראלים חיים פוליטיקה, הם מנסים להשפיע על המציאות שלהם, רוצים להצביע לגוש שאליו מתחברים ולחזק אותו", ציין.
"לשני הצדדים במפה הפוליטית יש אינטרס לממש את זכות ההצבעה בבחירות האלה. הקמפיין של נתניהו למשל מתמקד לראשונה במספרים ולא בערכים, הוא עוסק בלהוציא את האנשים שלא הצביעו בפעם הקודמת כי הירידה המשמעותית של ההצבעות היא בקרב מצביעי הימין וזה מה שפגע בליכוד בבחירות הקודמות. לאחר שנה וחצי באופוזיציה, אני מעריך שתהיה עלייה באחוזי הצבעה בקרב מצביעי הימין והמפלגות החרדיות. מהצד השני, אני צופה שגם השמאל-מרכז יתחזק במטרה לעצור את חבר הכנסת איתמר בן גביר מהשגת עמדת כוח", מסביר ד"ר ענבי, ומוסיף שעד לרגע האחרון שיעור המתלבטים מאוד גבוה ורבים עדיין לא יודעים למי להצביע, אבל כן רוצים להצביע לגוש שהם תומכים בו.
אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר נרשמים במגזר הערבי. כך למשל, בכפר הדרוזי עין קנייא, יותר מ-89% מהתושבים לא הצביעו בבחירות האחרונות, בבוקעאתא 85% לא פקדו את הקלפיות, בג'סר א-זרקא 75%, בבאקה אל-גרבייה 68%, והעיר הערבית שבה הכי הרבה תושבים לא הצביעו בבחירות היא נצרת עם 35,748 תושבים שוויתרו על זכאותם, והם 60% מכלל תושבי העיר.
ד"ר מוחמד חלאילה, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי גם בבחירות הקרובות אחוזי ההצבעה במגזר הערבי לא צפויים לעבור את 50 האחוזים. "בחברה הערבית אחוזי ההצבעה נמוכים בעיקר בשל ההתפרקות של הרשימה המשותפת, זה איכזב את הציבור שרצה מפלגה אחת חזקה שמאחדת בין זרמים שונים ודעות שונות. המצביעים הבינו שחברי הכנסת הערבים לא קשובים לדרישות שלהם וזה גרם לאדישות ולתחושה שלא יבוא שינוי", אומר ד"ר חלאילה ומוסיף שהתקווה לא התעוררה במצביעים הערבים גם כשמפלגת רע"מ הייתה בקואליציה.
"בסופו של יום, ממשלת השינוי הזאת לא הביאה שינוי. החברה הערבית סובלת מיוקר המחיה ומהאלימות הקשה שעדיין נמשכת, ובעצם הכניסה של רע"מ לא חוללה שינוי והמצביעים מיואשים", הסביר ח'לאילה. "בבחירות האלה, אם נמשיך במגמה של 45% הצבעה כפי שהיה בפעם הקודמת, לפחות מפלגה ערבית אחת לא תצליח לעבור את אחוז החסימה ואז תקום ממשלת ימין על מלא עם ייצוג ערבי דל בכנסת".
בעוד שאזרחים רבים מאמינים שאחרי הבחירות הקרובות יבוא עוד סבב הצבעות ושלקולם אין השפעה - בוועדת הבחירות המרכזית יצאו בקמפיין עידוד הצבעה בשפה העברית והערבית, בו הציגו אנשים שלכאורה לא הצביעו בבחירות האחרונות וצירפו לבסוף את הסלוגן "או שתבחרו, או שתתחרטו".
