כמו בכל מערכות הבחירות לכנסת בשנים האחרונות, גם היום (שלישי) התמלאו הרשתות החברתיות בתמונות של מצביעים שמציגים את הפתק שבו בחרו בקלפיות השונות - אף שהדבר למעשה אסור. הפעם, ועדת הבחירות המרכזית פרסה בקלפיות ברחבי הארץ שלטים בנושא, שלפיהם תיעוד ההצבעה בצילום או בסרטון אסור, פוגע בחשאיות - ואף עלול להיחשב לעבירה פלילית.
האיסור על צילום בקלפי חל גם על חברי ועדת הקלפי. רק למפקחי טוהר הבחירות מותר לצלם בשטח הקלפי. עם זאת, ועדת הבחירות המרכזית אינה גוף אכיפה. מזכירי הקלפי יכולים להעיר לבוחר, לבקש ממנו לחדול ולדווח, אבל אין בידיהם כלים לאכוף את האיסור בפועל, וצילום עצמי של בוחר מאחורי הפרגוד אינו נאכף בפועל. העיקרון שעליו נשען האיסור מעוגן בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת, הקובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות".
את חשיבות החשאיות חידד לאחרונה בג"ץ עקב סערת בחירת מבקר המדינה בכנסת. בג"ץ פסל את בחירתו לתפקיד של עו"ד מיכאל ראבילו, שהיה פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל הטענות כי חברי הליכוד והקואליציה הפרו את חשאיות ההצבעה בכך שצילמו את הצבעתם מאחרוי הפרגוד.
האיסור לרוב לא נאכף
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
באשר לבחירות הנוכחיות לכנסת, צילום ההצבעה זכה לפי עדויות ליחס שונה בין קלפיות. סער, תושב תל אביב, סיפר: "הגענו לקלפי בשכונת יד אליהו. בת זוגי הוציאה את הטלפון כדי לצלם את הילדים מכניסים את המעטפה לקלפי - ואחד מחברי ועדת הקלפי אמר לנו שזה אסור. אף פעם בעבר לא נאמר לנו דבר כזה".
בקלפי אחרת בתל אביב, סיפר תום, כי מזכיר הקלפי צעק על אישה שהתכוונה לצלם את בתה. בראשון לציון, לעומת זאת, סיפר דביר כי ההנחיה לא נאכפה - ואשתו צילמה את עצמה עם בנם התינוק בקלפי, יחד עם הפתק. "לא ידענו אפילו שזה אסור, לא הבחנתי באיזשהו שלט", סיפר ל-ynet.
גם בקלפי בחולון, סיפרה ספיר שהצביעה עם שלושת ילדיה, לא נאכפה ההנחיה - והיא ובעלה צילמו את כולם עם פתקי ההצבעה.
