תושבי הפזורה הבדואית מתמודדים יום-יום עם הפשיעה הגוברת, הריסות בתים ומצוקת דיור, אבל בזמן שבמערכת הביטחון הזהירו מפני התארגנויות טרור, המפלגות הערביות מקוות לתרגם את הזעם לקולות בקלפי. "הבדואים בדרום ובצפון יכריעו את הבחירות", משוכנע עטא אבו מדיגם, ראש העיר רהט לשעבר, שמתמודד לכנסת ברשימת רע"מ.
(צילום: REUTERS/Ammar Awad)
רע"מ עומדת בראש המפלגות הערביות בנגב וזכתה לתמיכה משמעותית בבחירות הקודמות גם ביישובים הבדואיים בצפון. אבו מדיגם מעריך כי גם הפעם המפלגה עשויה לקבל יותר מ-100 אלף קולות רק בקרב מצביעי הפזורה. בבחירות 2022, לשם השוואה, עמד שיעור ההצבעה בנגב על כ-51% - ורע"מ הייתה המפלגה המובילה.
- עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
מספר בעלי זכות ההצבעה ביישובים הבדואים בנגב מוערך בכ-170 אלף, ולדברי אבו מדיגם, בנגב לבדו כ-70% מהמצביעים שיגיעו לקלפיות נמנים עם תומכי המפלגה. שיעור ההצבעה הנמוך יחסית בחלק מהיישובים הבדואיים, בייחוד בכפרים הלא מוכרים, משאיר פוטנציאל משמעותי לגיוס מצביעים נוספים, וגם בצפון ראשי הרשויות פועלים להעלות את שיעור ההצבעה בצל מצוקת הדיור והפשיעה. נוסף על כך, סוגיית הביטחון מקבלת כעת גם ממד לאומי ופוליטי.
כוחות ביטחון בתראבין
(צילום: הרצל יוסף)
בתחילת אוקטובר הזהיר ראש השב"כ דוד זיני כי "יש בפזורה הבדואית מקומות עם תשתיות צבאיות וניסיונות של הקמת גדודים 'צבאיים', זו תופעה מאוד מדאיגה". לדבריו, כוחות הביטחון פועלים לסיכול התשתיות - אבל במשטרה טענו שאינם מכירים התארגנויות מהסוג שתיאר זיני. גם ראשי הרשויות מחו, ודחו את הניסיון להציג את החברה הבדואית כולה כאיום ביטחוני.
בנו של אבו מדיגם, מוכתאר, נרצח. מתוך כאבו האישי הוא סיפר כי הקשר עם היחידה המרכזית של המשטרה בדרום כמעט נותק. הוא אמר שאינו מקבל עדכונים על חקירת הרצח של בנו, ובינתיים תושבים ממשיכים להתמודד עם ירי, נשק לא חוקי ברחובות ותחושה שהמשטרה לא מספקת להם מענה.
מוניר זבידאת, ראש המועצה בסמת טבעון ויו"ר ראשי הרשויות הבדואיות בצפון, קרא להשתמש בכוח האלקטורלי להשפעה על המדיניות והתקציבים, תוך הגדלת שיעור ההצבעה. מאזן אבו סיאם, שהתמודד בעבר מטעם מרצ וכיום תומך ברשימה המשותפת, שיתף כי הוא מזהה התעוררות בקרב צעירים ונשים, מה שעשוי לעזור ולהגדיל את שיעור ההצבעה ביישובים.
ד"ר מאזן אבו סיאםלדבריו, צעירים שבעבר לא התעניינו בבחירות מתארגנים ברשתות החברתיות, ורואים בבחירות כלי להשפיע על עתידם. אבל למרות זאת לא כל הקולות הבדואיים פונים למפלגות הערביות. חלק מהמצביעים מזדהים והזדהו בעבר עם הליכוד (ומהם גם צמח קמפיין "אבו יאיר"), אך חלקם כבר הביעו אכזבה מהמדיניות שמקדמת הממשלה המכהנת ואינם ממהרים עוד להביע תמיכה פומבית בנתניהו.
לפיכך המסר שמגיע מהנגב מורכב: המפלגות הערביות מקוות שהזעם יוביל לעלייה בהצבעה, אך השאלה בבחירות הקרובות היא לא רק כמה מהם יגיעו לקלפיות, אלא גם למי יבחרו להצביע.
