הם גרים בקו האש, או לא רחוק ממנו. לפני כשלוש שנים הם התעוררו בבוקר שבת אחד למציאות שבה הגבול, שהיה עד אז שקט לפרקים, הפך לחזית. בעוטף עזה ובגבול הצפון, יותר מכל מקום אחר בישראל, 7 באוקטובר לא היה רק אירוע שמסתכלים עליו מרחוק - אלא הבית והשגרה. מאז הם עברו לחימה, פינוי וחזרה הדרגתית. עכשיו, כשהבחירות מתקרבות, יש להם גם תשובות: איך תשפיע המלחמה על ההצבעה, מה חשוב להם יותר, ואיך הגיבה הממשלה לטבח?
(צילום: ראובן ניר, שכ"מ, AP Photo/Ariel Schalit)
סקר ynet ו"ידיעות אחרונות", שערך מכון דיאלוג מקבוצת אמנת פרו בקרב מדגם של 498 יהודים תושבי יישובים שנפגעו מהמלחמה, ברובם קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, לצד ערים, מעלה שלמלחמה ללא ספק תהיה השפעה ברורה על ההצבעה. כ-75% מתושבי הצפון והדרום מעריכים שהמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר תשפיע על הצבעתם במידה רבה או רבה מאוד. כמעט מחצית, 48%, סבורים שהיא תשפיע במידה רבה מאוד.
אילו יישובים נכללו בסקר?
1. צפון: גבול לבנון והגליל
יישובי קו העימות והיישובים שפונו: אביבים, אבן מנחם, אדמית, אילון, אלקוש, בית הלל, ברעם, בצת, דוב"ב, דישון, דן, דפנה, הגושרים, גורן, גרנות הגליל, זרעית, חניתה, יובל, יפתח, יערה, יראון, כפר גלעדי, כפר יובל, לימן, מטולה, מלכיה, מנרה, מעיין ברוך, מצובה, מרגליות, משגב עם, מתת, נטועה, ערב אל-עראמשה, צבעון, קריית שמונה, ראש הנקרה, רג'ר, רמות נפתלי, שאר ישוב, שומרה, שלומי, שניר, שתולה.
בנוסף נדגמו נסקרים מהיישובים הבאים שלא פונו אך הושפעו באופן משמעותי מהלחימה: נהריה, עכו, צפת, כפר בלום, כפר סאלד, להבות הבשן, נאות מרדכי, עמיר, שדה נחמיה, שמיר, גונן, יסוד המעלה, כברי, גשר הזיו, יחיעם, סער, עברון, עבדון, מנות, נתיב השיירה, שבי ציון, פסוטה, חורפיש, פקיעין, מעלות-תרשיחא, כרמיאל.
2. דרום: עוטף עזה והיישובים הסמוכים
יישובי עוטף עזה: שדרות, אבשלום, אור הנר, איבים, ארז, בארי, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זמרת, חולית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרם שלום, כרמיה, מבטחים, מבקיעים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלושה, עלומים, עמיעוז, פרי גן, רעים, שדי אברהם, שובה, שוקדה, שלומית, תושייה, תלמי יוסף, תקומה.
בנוסף נדגמו נסקרים מהיישובים הבאים שלא פונו אך הושפעו באופן משמעותי מהלחימה: אשקלון, אופקים, נתיבות, אוהד, בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה, שדה ניצן, צוחר, תלמי אליהו.
התחום שזוכה לביקורת החריפה ביותר בין הנשאלים הוא הסברת המלחמה מול דעת הקהל הבינלאומית: 54% מהנסקרים מביעים ממנו שביעות רצון נמוכה, ורק 23% שביעות רצון גבוהה. בקרב מצביעי הליכוד, 45% מרוצים במידה רבה מאוד או במידה רבה מההסברה, ואילו בקרב מצביעי ישר! של איזנקוט 85% כלל לא מרוצים או מרוצים במידה מועטה.
גם הגיל מפלג בעניין הזה. בני 65 ומעלה הם הביקורתיים ביותר כלפי ההסברה: 52% מהם כלל לא מרוצים ורק 11% מרוצים, לעומת 16% בלבד שכלל לא מרוצים בקרב בני 18 עד 24.
מתגובת הממשלה למתקפת 7 באוקטובר מביעים 48% שביעות רצון נמוכה, לעומת 31% שמביעים שביעות רצון גבוהה. פער בולט בתשובות המצביעים משתקף בין מצביעי הליכוד לעוצמה יהודית: בליכוד 30% מרוצים במידה רבה מאוד, בעוד שבעוצמה יהודית רק 9% מרוצים מאוד. בקרב מצביעי ישר! של איזנקוט וביחד של בנט, 47% ו-48% בהתאמה כלל לא מרוצים מהתגובה.
הביקורת על הממשלה אינה נחלת צד אחד. מצביעי עוצמה יהודית, חלק מהקואליציה, מביעים ביקורת חריפה יותר ממצביעי הליכוד: 23% מהם כלל לא מרוצים מהתגובה לטבח, לעומת 7% בלבד בליכוד, ו-42% לא מרוצים מההסברה מול העולם, לעומת 22% בליכוד. ובכל זאת, מניהול המלחמה לאחר הטבח הם מרוצים: 61% מביעים שביעות רצון גבוהה.
ההערכה לניהול המלחמה לאחר הטבח, בקרב תושבי הצפון והדרום, חיובית יותר מהביקורת על תגובת הממשלה למתקפה: 43% מביעים שביעות רצון גבוהה, לעומת 36% שמביעים שביעות רצון נמוכה. גם כאן, שביעות הרצון הגבוהה ביותר נרשמה בקרב מצביעי הליכוד: 78% מהם מרוצים במידה רבה מאוד או במידה רבה מתפקוד הממשלה בניהול המלחמה לאחר הטבח. בקרב מצביעי עופר וינטר ו"עמך ישראל", רק 4% מרוצים במידה רבה מאוד, ועוד 60% כלל לא מרוצים או מרוצים במידה מועטה. בקרב מצביעי הדמוקרטים, 87% כלל לא מרוצים מניהול המלחמה, ובקרב מצביעי ביחד של בנט, 50% כלל לא מרוצים.
מהמענה לתושבים בזמן הלחימה ומשיקום היישובים מביעים שביעות רצון גבוהה 34% ו-32%, בהתאמה. גם כאן, מצביעי מפלגות הקואליציה הביעו שביעות רצון גבוהה יותר ממצביעי מפלגות האופוזיציה. בקרב מצביעי הליכוד, לדוגמה, 58% מרוצים במידה רבה מאוד או במידה רבה מהשיקום. בקרב מצביעי ישר! אין מצביע אחד שמרוצה במידה רבה מאוד, ורק 7% מרוצים במידה רבה. בקרב מצביעי הדמוקרטים של יאיר גולן, 90% כלל לא מרוצים ו-7% מרוצים במידה בינונית. השאר השיבו שהם לא יודעים.
בחלוקה לצפון ודרום, מצטייר פער בשביעות הרצון: 27% מהמשיבים בצפון מביעים שביעות רצון גבוהה מתפקוד הממשלה בתחום השיקום, לעומת 38% בדרום.
על מה מצביעים
מבין האפשרויות שהוצגו בסקר, מציבים תושבי הדרום והצפון את יוקר המחיה והמצב הביטחוני בראש בשיעורים כמעט זהים של 32% ו-31%. ועדת חקירה ל-7 באוקטובר היא הנושא המשמעותי ביותר עבור 17%, ושוויון בנטל וגיוס חרדים עבור 13%.
כשצוללים לחלוקה למפלגות, מצטיירת תמונה מעניינת לא פחות: 50% ממצביעי הליכוד מציינים את המצב הביטחוני כנושא החשוב ביותר בעיניהם, וכך גם 49% ממצביעי עוצמה יהודית. אצל מצביעי ש"ס התמונה שונה: 34% מציינים את יוקר המחיה, ו-66% אומרים שאף אחד מהנושאים שהוצגו אינו הכי משמעותי בעיניהם. אצל מצביעי וינטר, שהודיע כי יישב אך ורק עם נתניהו, הנושא הבולט ביותר הוא המצב הביטחוני (40%), ואחריו שוויון בנטל וגיוס חרדים (35%).
בצד השני, מבין מצביעי ישר! של איזנקוט, 39% ציינו שהנושא החשוב להם ביותר הוא ועדת חקירה, ואחר כך, עם 21%, שוויון בנטל וגיוס חרדים; רק 20% מהם מציינים את המצב הביטחוני. מקרב מצביעי בנט, 41% דווקא מצביעים על יוקר המחיה, ואחר כך, עם 25%, ועדת חקירה ל-7/10. מצביעי ליברמן שמים בראש סדר העדיפויות את יוקר המחיה עם 42%, ואחר כך, עם 28%, שוויון בנטל וגיוס חרדים.
גם מי שטרם החליט למי להצביע הוא קהל ביקורתי יותר כלפי הממשלה: 74% מהם לא מרוצים מהתגובה של הממשלה לטבח, ו-57% לא מרוצים מההסברה. אבל מה שמכריע אצלם הוא לא המלחמה אלא הכיס: 50% מהמתלבטים מציינים את יוקר המחיה כנושא החשוב ביותר בעיניהם בבחירות.
בחלוקה לצפון ודרום, נראה שיוקר המחיה בולט יותר כשיקול להצבעה: 37% בדרום לעומת 27% בצפון. בצפון בולט יותר נושא השוויון בנטל וגיוס החרדים: 17% לעומת 9% בדרום. המצב הביטחוני נבחר בשיעור דומה בשני האזורים, כ-31%.
גם בבחירת הנושא המכריע הגיל משחק תפקיד. הצעירים בצפון ובדרום עסוקים בכיס: 40% מבני 18 עד 44 מציינים את יוקר המחיה כנושא המכריע, לעומת 17% בלבד בקרב בני 55 עד 64, שמעדיפים את המצב הביטחוני (39%). בני 65 ומעלה הם הקבוצה היחידה שבה ועדת חקירה (23%) וגיוס חרדים (22%) מתקרבים לרבע מהמשיבים.
הנתונים בסקר שוקללו לפי מין, כך שמשקלם של גברים ונשים בתוצאות שווה. פער בין נשים לגברים נמצא בהערכת הממשלה: נשים מביעות שביעות רצון נמוכה יותר בכמה מהתחומים שנבדקו. 57% מהנשים מביעות שביעות רצון נמוכה מתגובת הממשלה למתקפת 7 באוקטובר, לעומת 39% מהגברים. בניהול המלחמה, 33% מהנשים מביעות שביעות רצון גבוהה לעומת 52% מהגברים; ובשיקום היישובים, 23% לעומת 42%, בהתאמה.
