ביהדות התורה הולכים ומתחדדים המסרים נגד ישיבה בממשלה עם הליכוד ללא חוק גיוס. הפעם היה זה תורו של ח"כ יצחק פינדרוס, בריאיון לאברהם פריינד בעיתון "משפחה", לפרוס את משנתו בנושא.
"תראה, יש משהו שהפך להיות שאנחנו נגררנו לתוך שיח שמדינת ישראל נכנסה אליו בעשור פלוס האחרון של 'נתניהו כן, נתניהו לא'. ואנחנו נגררנו, ובאיזשהו מקום היינו מובנים מאליהם", הסביר פינדרוס, "ויכול להיות שגם זה גרם שאנשים לא היו מספיק בלחץ לסיים דברים שלנו היו חשובים".
פינדרוס: "בתחילת הקדנציה הצביעו ליו"ר הכנסת וזה היה חילול השם"
(צילום: עיתון משפחה)
לדבריו, "אז היום אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט: יש לנו את הדבר שהוא הכי חשוב לנו, מבחינתנו על זה יקום וייפול דבר. זה הנושא, אין לנו נושאים אחרים כרגע. ברור שיש לנו עוד הרבה נושאים ומטפלים בהם, אבל זה הדבר מבחינתנו - שמנו אותו בראש שמחתנו. זה הדבר הראשון כרגע מבחינתנו, ועליו תקום ותיפול ממשלה".
• עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
"אתה יודע לתת הבטחה לצעיר החרדי שעוד שנה-שנתיים הוא לא יהיה עריק?", שאל פריינד. פינדרוס השיב: "אנחנו הולכים לעשות את כל ההשתדלות, הייאוש הוא לא תוכנית עבודה. ברור שנצטרך הרבה סייעתא דשמיא, וברור שלמדנו הרבה דברים ממה שהיה עד עכשיו".
באשר למי ש"שמו רגליים" לחוק שאליו החרדים נשאו עיניים אמר פינדרוס: "אי-אפשר להגיד שיש אָשָׁם במישהו מסוים. יולי אדלשטיין באיזשהו מקום עבד עלינו, הוא היה חבר שלי וברמה האישית הרגשתי מרומה. גלנט - סיפור כואב ומוזר מאוד. בסופו של דבר כל החבורה הזאת נעלמה מהפוליטיקה הישראלית כרגע. קבענו כעובדה ברורה: אנחנו לא מצטרפים לאף ממשלה בלי הדבר הזה".
על סדרי העדיפויות של הממשלה הקודמת אמר פינדרוס כי "בפעם הקודמת הממשלה הושבעה בינואר. חוק לוקח זמן, ואף אחד לא ציפה ללעומתיות של היועצת המשפטית ולסירוב של בית המשפט העליון. האם במבט לאחור המלחמה החזיתית הזאת של הרפורמה המשפטית הייתה נכונה? גדולי ישראל לא אהבו את זה אז. המלחמה החזיתית הביאה את מחאת קפלן ואת כל הסיטואציה. זו חוכמה של בדיעבד, ואז נכנסנו למלחמה".
פריינד שאל מה דעתו של פינדרוס על מפלגת "הציבור החרדי", שמציעה השתלבות בחברה הישראלית - כולל צבא ותעסוקה, לצד לומדי תורה. הח"כ ענה: "יש להם טעות בהבנת המאבק. שום דבר לא היה משתנה גם אם 100% מהחרדים היו מתגייסים. רוצים שנהיה ישראלים, ואנחנו יודעים שאם נהיה ישראלים לא נהיה חרדים. אנחנו חיים במדינה, משלמים מיסים ומשתדלים לשמור על החוק". המראיין תהה: "משתדלים?". פינדרוס השיב: "אלא אם כן החוק מונע מאיתנו לשבת וללמוד תורה, אבל אנחנו חרדים".
פינדרוס מנה גם את ההישגים, בעיניו, של מפלגתו, כמו תקציבים למוסדות החינוך החרדיים ולשירותי הדת, אך סבר שלא הייתה סייעתא דשמיא ("עזרה מהשמיים", ש"פ) לממשלה בשל בחירת יו"ר כנסת שהוא הומו מוצהר - אמיר אוחנה. לדבריו, "בדברים מסוימים לא הייתה סייעתא דשמיא. יש משהו אחד שלדעתי היה תקלה: בתחילת הקדנציה הצביעו ליושב ראש כנסת, ואני חושב שיש בזה חילול השם. אומרים ש'הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל', אני לא הייתי אז חבר כנסת עדיין אבל למיטב ידיעתי לא קיבלו על זה את אישור גדולי ישראל. כתוב 'ולא תקיא הארץ אתכם': החילול השם של הדבר הזה - אני חושב שיש לזה מחיר".
ח"כ איתן גינזבורג ממפלגת ביחד מסר בתגובה לדברי פינדרוס: "תקשיבו טוב טוב לדברים של מס' 3 ביהדות התורה, והפנימו את קווי היסוד של הממשלה שנתניהו רוצה להקים - בלי להט"בים בתפקידי מפתח. בלי המפלגות ההומופוביות והאנטי-ציוניות - נתניהו בקושי מגרד את ה-40 מנדטים ביום טוב. זה ברור כשמש, שגם לדרישה הזו הוא ייכנע כדי לשמור על הכיסא. מי שלא רוצה מדינה שנשלטת בידי אנשי החושך - מוכרח להצביע למפלגות התיקון. זה הזמן להציל את המדינה".







