האם המפלגות הערביות רוצות שנשים יצביעו להן, גם כשהן מתקשות להבטיח להן מקום סביב שולחן קבלת ההחלטות? השאלה הזאת מלווה את מערכת הבחירות הנוכחית, שבה הפער בין ההצהרות על שוויון מגדרי לבין הייצוג בפועל בולט במיוחד. לפי ממוצע הסקרים, רק שתי נשים ערביות צפויות להיכנס לכנסת, ושתיים נוספות תלויות בתוצאות.
גלריה
כרכבי-סבא, חטיב-יאסין, ואשחי ובשיר. שתיים צפויות להיכנס, שתיים תלויות בתוצאות
(צילום: יואב דודקביץ', הרשימה המשותפת)
לאחר שנים שבהן ח"כ עאידה תומא-סלימאן הייתה אחת הנשים המשפיעות בפוליטיקה הערבית, היעדרותה מהרשימה המשותפת הותירה חלל משמעותי. תומא-סלימאן, שהייתה במשך שנים במקום השני בחד"ש וכיהנה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, לא הייתה רק נציגה פוליטית, אלא גם סמל לנשים ערביות שביקשו להשתלב בעמדות הנהגה.
גם הפרשה סביב ג'עפר פרח, שהוצב במקום השני בחד"ש, הציפה מחדש את שאלת היחס לנשים בתוך המפלגות. בעקבות טענות שהועלו נגדו, שאותן הכחיש, הוקם צוות מיוחד שהמליץ לו לשקול להסיר את מועמדותו. לאחר שפרח דחה את ההמלצה, הוא פרש מהמרוץ. הפרשה הוסיפה לדיון הציבורי שאלות על הפער בין המחויבות המוצהרת לזכויות נשים לבין ההתנהלות בפועל.
אלא שהבעיה רחבה יותר מפרשה אחת. לאחר הסרת מועמדותו של סמי אבו שחאדה בעקבות פסילתו, התקדמו ברשימה המשותפת ד"ר מהא כרכבי-סבאח מבל"ד וד"ר ניהאיה ואשחי מחד"ש. כרכבי-סבאח נמצאת במקום השביעי, ואשחי במקום התשיעי. לפי ממוצע הסקרים, כרכבי-סבאח וח"כ אימאן חטיב-יאסין מרע"ם, הן שתי הנשים שמיקומן עשוי להכניסן לכנסת, ואילו ואשחי וסומייה בשיר ממפלגת הדמוקרטים, תלויות בתוצאות הבחירות. חטיב-יאסין, האישה הערבייה הראשונה שכיהנה בכנסת כשהיא עוטה חיג'אב, מוצבת במקום החמישי ברע"ם.
"ייצוג נשים - תנאי בסיסי לדמוקרטיה". עו"ד חנאן א-סאנע
"במפלגות הערביות יש הידרדות". יעל יחיאלי
(צילום: שירה וייס)
עו"ד חנאן אל-סאנע, פמיניסטית בדואית, עורכת דין לזכויות אדם וממובילות מיזם 5050 בחברה הערבית, אמרה: "אי אפשר לצפות מנשים להרגיש שהפוליטיקה מייצגת גם אותן, כל עוד הן מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות ומהמקומות המשפיעים ברשימות. ייצוג נשים הוא לא מחווה ולא סמל, הוא תנאי בסיסי לדמוקרטיה ולבניית הנהגה שמייצגת את החברה כולה".
יעל יחיאלי, מנכ"לית מיזם 5050, מזהירה כי "הפער בין המפלגות הולך וגדל, בין מפלגות שלראשונה יהיו עם 50% נשים, לבין מפלגות שעדיין מדירות נשים לחלוטין. לצערי, במפלגות הערביות יש הידרדרות". לדבריה, הצבת אישה במקום שאינו ריאלי וציפייה שנשים יצביעו למפלגה היא "עצימת עיניים". עם זאת, היא מזהה בקרב נשים צעירות רצון גובר להשתתף בבחירות ולהשפיע.
ד"ר מהא כרכבי-סבאח הדגישה כי הדיון אינו יכול להסתכם במספר הנשים ברשימה. "סוגיית הנשים בפוליטיקה אינה מצומצמת לשאלת הייצוג הסמלי, אלא גם לשאלת הייצוג המהותי. יש ציפייה שנשים שמגיעות לעמדות האלה יקדמו שיח ואג'נדה פמיניסטיים בעשייה הפוליטית שלהן", אמרה. לדבריה, למרות השינוי במעמדן של נשים ערביות בהשכלה ובשוק העבודה, החסמים בפוליטיקה עדיין גדולים, ומעט נשים מחליטות להתמודד למרות פעילותן במפלגות ובחברה האזרחית. בבל"ד, היא הוסיפה, המאבק לשוויון מגדרי הוא חלק מהפרויקט הפוליטי הכולל, לצד הדרישה לסיום הכיבוש.
היעדרותה הותירה חלל משמעותי. עאידה תומא-סלימאן
(צילום: שלו שלום)
ד"ר ניהאיה ואשחי אינה מתעלמת מהביקורת: "היינו רוצים לראות ייצוג משמעותי יותר של נשים במקומות ריאליים ברשימה לכנסת". לדבריה, חד"ש נושאת היסטוריה של מאבק למען שוויון נשים, אך "זה לא אומר שהדיון הסתיים". היא קראה לעודד נשים צעירות להיכנס לפוליטיקה, והדגישה כי דווקא עכשיו חשוב שנשים יצביעו וישפיעו על נושאים כמו פשיעה, ביטחון אישי, יוקר המחיה, אפליה ותעסוקה.
גם סומייה בשיר, מועמדת ערבייה במפלגת הדמוקרטים, ביקשה להרחיב את הדיון מעבר לאחוזי ההצבעה. "אני רואה בנשים הערביות לא רק כוח אלקטורלי משמעותי, אלא כוח מנהיגותי, חברתי ופוליטי, שיכול וצריך להשפיע על עתידה של מדינת ישראל". בשיר, מוסלמית העוטה חיג'אב, רואה במועמדותה במפלגה יהודית ביטוי לשותפות שאינה דורשת מנשים לוותר על זהותן. "ייצוג נשים אינו מחווה סמלית ואינו טובה שעושים לנשים. הוא תנאי בסיסי לדמוקרטיה מתפקדת", הדגישה.
בסופו של דבר, המבחן של המפלגות אינו רק כמה נשים מופיעות ברשימות, אלא כמה מהן יגיעו לכנסת ויוכלו להשפיע על סדר היום. בחברה הערבית, שבה נשים מובילות מאבקים חברתיים ומתמודדות עם אתגרי האלימות, החינוך והתעסוקה, השאלה אם הן ירגישו שהפוליטיקה מייצגת אותן עשויה להיות משמעותית לא פחות מהקרב על מספר המנדטים.
