יומיים לפתיחת הקלפיות, ובוועדת הבחירות המרכזית נערכים להיקף חסר תקדים של מעטפות כפולות. בבחירות 2022 הצביעו כך יותר מ-460 אלף ישראלים, והפעם מעריכים בוועדה כי בין 600 ל-650 אלף ישראלים, שנבצר מהם להצביע בקלפי שבה הם רשומים, יצביעו באמצעות המעטפות הכפולות.
הסיבות לזינוק הן בעיקר המספר הגדול של משרתי המילואים והמפונים שיצביעו הפעם הרחק מביתם. מדובר בכ-15 מנדטים שייספרו אחרי תוצאות הלילה, והמשמעות היא שייתכן שנראה שינויים נוספים בחלוקת המנדטים בהמשך השבוע - בהתאם לפתקים שבמעטפות.
לוחמי ולוחמות צה"ל מצביעים בקלפיות הצבאיותלוחמי ולוחמות צה"ל מצביעים בקלפיות הצבאיות
חייל צה"ל מצביע באמצעות מעטפה כפולה בקלפי צבאית, השבוע
(צילום: דובר צה"ל)
הניסיון מהבחירות הקודמות ב-2022 מלמד כי השפעת המעטפות הכפולות אומנם מוגבלת, אך כמעט תמיד מורגשת. שיעור המצביעים בשיטה זו נע בדרך כלל בין 3% ל-5% מכלל הקולות, והספירה שלהם משנה בדרך כלל את מפת המנדטים במנדט אחד או שניים.
הכיוון של השינוי עקבי למדי: בשל הרכב המצביעים, ובהם חיילים, דיפלומטים, שוטרים וסוהרים, הספירה פוגעת בדרך כלל במפלגות החרדיות והערביות ומשפרת את מצבן של המפלגות הציוניות. רוב המצביעים במעטפות הכפולות משרתים בצה"ל, ושיעור החרדים והערבים ביניהם נמוך בהרבה מחלקם באוכלוסייה.
כך קרה גם בבחירות האחרונות לכנסת ה-25. לפני ספירת המעטפות הכפולות, חלוקת המנדטים העניקה ליהדות התורה 8 מנדטים ולישראל ביתנו 5. בתוצאות הסופיות ירדה יהדות התורה ל-7 מנדטים וישראל ביתנו עלתה ל-6, כלומר מנדט אחד עבר מהמפלגה החרדית למפלגתו של ליברמן.
גם מרצ, שהייתה קרובה לאחוז החסימה, ספגה אז מכה: אחרי ספירת 200 אלף מתוך 465 אלף מעטפות, שיעור הקולות שלה ירד ל-3.14%, כשאחוז החסימה עומד על 3.25%. במהלך הספירה עצמה נרשמו תנודות נוספות בין המנדטים האחרונים, ובשלב מסוים נראה היה כי חד"ש-תע"ל יורדת לארבעה מנדטים והציונות הדתית עולה ל-15 על חשבון הליכוד, אך שינויים אלה לא נשארו בתוצאה הסופית.
נתוני ועדת הבחירות מ-2022 ממחישים עד כמה שונה הצבעת המעטפות הכפולות מזו של שאר הבוחרים. מתוך 462,807 קולות שנמנו במעטפות, 458,714 היו כשרים ו-4,093 נפסלו. הליכוד קיבל 107,885 קולות, כ-23.5% מהקולות הכשרים, נתון הדומה לכוחו הארצי. יש עתיד קיבלה 77,681 קולות.
המנצחת הבולטת בהקשר הזה בבחירות הקודמות הייתה רשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית עם 70,887 קולות, כ-15.5% מהמעטפות, לעומת כ-10.8% בכלל הארץ. המחנה הממלכתי קיבל 48,847 קולות, ש"ס 31,378, ישראל ביתנו 26,156 והעבודה 23,488. בצד השני, יהדות התורה קיבלה רק 17,144 קולות, כ-3.7%, לעומת כ-5.9% ארצית. שלוש הרשימות הערביות, רע"ם, חד"ש-תע"ל ובל"ד, קיבלו יחד כ-23 אלף קולות, כ-5% בלבד מהמעטפות, פחות ממחצית כוחן הארצי.

דפוס חוזר, נתון שיא

אין הקצאה נפרדת של מנדטים לקולות אלה, שכן המנדטים מחולקים לפי סך הקולות הכשרים לרשימות שעברו את אחוז החסימה. עם זאת, המודד בבחירות 2022 עמד על 36,227 קולות למנדט, ולפיו המעטפות הכפולות היו שוות בסך הכל כ-12 עד 13 מנדטים. הליכוד קיבל מהן קולות בהיקף של כשלושה מנדטים, יש עתיד כשני מנדטים, והציונות הדתית ועוצמה יהודית קרוב לשני מנדטים. מדובר בחישוב חלקי, שכן החלוקה בפועל תלויה גם באחוז החסימה ובהסכמי העודפים.
הדפוס הזה חוזר לאורך השנים. בבחירות מרץ 2021 נספרו כ-428 אלף מעטפות כפולות, ובעקבותיהן רע"ם ירדה לארבעה מנדטים ומרצ עלתה לשישה, בלי שינוי בגושים.
בבחירות אפריל 2019, אז הצביעו 240,783 איש במעטפות כפולות. בתום הספירה הרוויחו הליכוד ואיחוד מפלגות הימין מנדט, ויהדות התורה הפסידה מנדט. מי שנשארה בחוץ הייתה הימין החדש של בנט ושקד, שחסרו לה 1,461 קולות בלבד כדי להיכנס לכנסת. 
בבחירות הנוכחיות, עם כ-650 אלף מעטפות צפויות, משקלן יהיה גדול מאי פעם. עבור המפלגות שמתנדנדות סביב אחוז החסימה, הלילה של יום הבחירות לא יהיה רגע ההכרעה. אף מפלגה כזו לא תוכל לחגוג או להספיד את עצמה עם פרסום התוצאות הראשוניות, וההכרעה תגיע רק כעבור יום או יומיים, כשאחרון המעטפות ייספר בכנסת.