הקרב על עתיד מערכת המשפט הוא אחד הנושאים שעוררו מחלוקת עזה בשנים האחרונות, וכעת גם במערכת הבחירות של 2026. ביקשנו מהמפלגות השונות להביע את עמדתן בנוגע לתוכניות שלהן בעניין המהפכה המשפטית, הרכב הוועדה לבחירת שופטים וגבולות הכוח של בג"ץ.
הליכוד
במפלגה סירבו להשיב לפניית ynet ו"ידיעות אחרונות" ומסרו כי בליכוד "לא משתתפים בשאלונים".
ישר!
לפי הודעת המפלגה, "ישר! בראשות גדי איזנקוט מחויבת באופן בלתי-מתפשר לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ולביצור יסודותיה. אנחנו מכירים בשבריריות העמוקה של המבנה המשטרי שלנו, הנובעת מהיעדר כללי משחק מוסכמים ביחסים בין רשויות השלטון, בשונה ממדינות דמוקרטיות אחרות ובהיעדר מנגנוני הגנה כמקובל בדמוקרטיות מפני שינוי יסודות המשטר ומפגיעה בזכויות יסוד אזרחיות. בשנים האחרונות חולשה זו העמיקה, בין היתר, בעקבות מהלכי הממשלה היוצאת, שביקשו לערער את האיזונים בין הרשויות ולהקנות לממשלה כוח מופרז. בשנים אלה חלקים שונים בחברה הישראלית איבדו את אמונם בכנסת, בממשלה ובמערכת המשפט.
"מתפקידנו להוביל מהלך תיקון שישיב את האמון הציבורי במוסדות הדמוקרטיה ובשלטון החוק. מהלך זה יכלול צעדים לקידום יציבות חוקתית, המבוססת על מערכת איזונים ובלמים בין הרשויות. ישר! תבטל את החוק לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים, ובמקומו תוביל תהליך מקצועי שישאף להסכמות רחבות. התהליך שנוביל יאמץ בחקיקת יסוד מנגנון בחירות שופטים שיגן על עצמאות השפיטה ויהיה מבוסס על איזון ראוי בין שיקולים מקצועיים לשיקולים ציבוריים.
"אנו סבורים שמנגנון ההתגברות מעודד חיכוך מיותר בין מערכת המשפט לבין המערכת הפוליטית ואין לאמצו בישראל. ישר! תשקם את האיזון והכבוד ההדדי בין הכנסת למערכת המשפט. נעגן מנגנון מתוקן ומאוזן לביקורת שיפוטית על חקיקה (חוק-יסוד: השפיטה), לצד חוק-יסוד: החקיקה, על בסיס המלצות צוות מקצועי".
ביחד
במפלגת ביחד התעלמו מהשאלות ושלחו את התגובה הבאה: "אחרי מלחמות בין הרשויות ושנת 2023 של מלחמת אחים שהחלישה את ישראל עד שאויבנו תקפו אותנו, זה הזמן לסדר את ישראל. נסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט וכן נחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיקבע איך מכוננים חוק יסוד ובאיזה רוב, איך ומתי בית המשפט יכול וצריך להתערב. אנחנו נבצר את מעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על ידי חקיקת מגילת העצמאות כחוק יסוד שיהיה הפרק הראשון בחוקה. נבטל את החוק לבחירת שופטים החדש שיחריב את המערכת ונמנע פוליטיזציה של מערכת המשפט".
ישראל ביתנו
במפלגה הבהירו כי "ישראל ביתנו תוביל בכנסת הבאה מהלך כולל לכינון חוקה לישראל, שתובא להכרעת העם במשאל עם ותסדיר אחת ולתמיד את כללי המשחק הדמוקרטיים, זכויות היסוד והאיזון בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. אנו מתנגדים לתיקונים חד-צדדיים בשיטת 'טלאי על טלאי' ומציעים הסדר חוקתי שלם. המתווה, שגובש עם פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' אוריאל רייכמן והשר לשעבר משה נסים, יובא כמקשה אחת להכרעת הציבור, ולאחר אישורו לא ניתן יהיה לשנות את החוקה אלא ברוב של לפחות 80 חברי כנסת".
עוצמה יהודית
בעוצמה יהודית מסרו כי הם "בעיצומה של עבודת מטה של אנשי מקצוע וגורמים בכירים בעולם המשפט לכתיבת מצע משפטי מלא ומפורט, שיהיה נושא הדגל של המפלגה בבחירות הקרובות ויפורסם לציבור כבר בימים הקרובים".
הדמוקרטים
"השינויים הנדרשים במערכת המשפט אינם תוכנית הרס הדמוקרטיה של רוטמן ולוין, אלא שינוי מהותי בשירות לאזרח", מסרו במפלגה. "המצב שבו אזרחים מחכים שנים על גבי שנים להכרעות דין, העובדה שבתי המשפט עמוסים עד אין קץ בתיקים והמחסור המשווע בשופטים הם הבעיה האמיתית של מערכת המשפט. הדמוקרטים תפעל להקמת ערכאת ערעור בין המחוזי לעליון, לחיזוק הליכי הגישור והבוררות, להרחבת התקנים ומינוי השופטים, לקיצור הליכי משפט ולמנוע עינויי דין. בנוגע לאיזונים בין הרשויות, השינוי הנדרש הוא לא במערכת המשפט, אלא שינוי הוליסטי בשיטה הישראלית: עיגון הפרדת הרשויות, עצמאותן והסמכויות של כל אחת מהרשויות, כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית".
עמך ישראל
לפי המפלגה, "האיזון בין הרשויות הופר ובית המשפט לקח לעצמו סמכויות-יתר. לכן ישנו צורך בתיקון שיאפשר לרצון העם לבוא לידי ביטוי באמצעות נציגיו, נבחרי הציבור, בכנסת ישראל. מפלגת עמך ישראל מציעה להוסיף ערכאה נוספת שבה ימונו שופטים באופן מאוזן על בסיס רצון הציבור. בכל מצב, נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה לבחירת שופטים ותתאפשר בחירה מאוזנת של שופטים להחזרת אמון הציבור במערכת. עילת הסבירות היא כלי משפטי מעורר מחלוקת. מה שנראה בלתי-סביר בעיני שופט אחד עשוי להיראות סביר והגיוני בעיני שופט אחר או בעיני הציבור ונבחריו. אחד מהתיקונים הנדרשים לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט הוא צמצום עילת הסבירות".
המילואימניקים-הכלכלית
"אנחנו בעד שינויים במערכת המשפט", אמרו במפלגה. "הדבר הראשון שצריך לעשות זה חוק יסוד: החקיקה. הכנסת היא ייצוג הריבון ודרוש לחזק את מעמד הכנסת ואת ההפרדה בין הרשויות. חברי הכנסת יקבעו בחקיקה הרכב מאוזן לוועדה לבחירת שופטים. כדי שהכנסת תוכל לגבור על פסילת בג"ץ, צריך רוב מיוחס של יותר מ-72 חברי כנסת. בנוגע לעילת הסבירות - צריך לצמצם אבל לא לבטל. כמובן שזה צריך להיות חלק מרפורמה כוללת שמחזקת את מעמדה של הכנסת ומסדירה במדויק את מרחב הביקורת השיפוטית. חוקי יסוד צריכים להיות מחוקקים על ידי רוב של 61 חברי כנסת לפחות".
הציונות הדתית-זהות
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' וח"כ שמחה רוטמן הציגו את תוכנית המפלגה לשינוי מערכת המשפט, שלמעשה תמשיך את המהפכה המשפטית שהסעירה את הכנסת החולפת. התוכנית כוללת מינוי של נשיא עליון בהצבעה חשאית של שופטים, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ופסקת התגברות. התוכנית הוצגה כתנאי סף לכניסה לכל קואליציה עתידית. "הבחירות הן על מערכת המשפט", מסר סמוטריץ'. "שאף אחד לא יוכל להגיד שהוא לא ידע. זה על החירות שלכם. יש חוסמי כבישים בגוש קטיף שילכו לצינוק ויש חוסמי כבישים שמקבלים תעודת כבוד מגלי בהרב-מיארה".
בית המשפט העליון
(צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
לפי התוכנית, היועמ"ש יהיה משרת אמון של הממשלה, וכך גם היועצים המשפטיים במשרדים שימונו בידי השרים עצמם. מי שלא ימונה על ידי הממשלה בלבד הוא התובע הכללי, שימונה בהמלצת שר המשפטים וועדה ציבורית שתוקם, בהתאם לנוסח הצעת החוק המקורית.
מפלגת זהות, שמנהלת קמפיין נפרד מהציונות הדתית, מסרה: "מערכת המשפט נטלה לעצמה כוח שלטוני ללא איזונים ואחריות כלפי הציבור. נדרש שינוי שורשי שיחזיר אותה לתפקידה המקורי - הגנה על חירות הפרט והכרעה בסכסוכים, במקום הכתבת ערכים ומדיניות. בג"ץ הפך לרשות מחוקקת-על שמתערבת בסוגיות מדיניות וערכיות שאינן שפיטות, ללא סמכות בחוק. העם הוא הריבון, והכרעות ערכיות ולאומיות חייבות להישאר אך ורק בידי נבחריו בכנסת. לא תהיה ועדה לבחירת שופטים. העם יבחר את שופטי העליון בבחירות ישירות בקלפי".
הרשימה המשותפת
במפלגה מסרו: "אנו בעד כל צעד שיחזק את המרחב הדמוקרטי ויגן על זכויותיהם של כל האזרחים. צריך איזון בין הרשויות, ולא ממשלה שיכולה לעשות מה שבא לה בלי איזונים ובלמים. במיוחד במדינה שבה זכויות המיעוט הלאומי נפגעות שוב ושוב - האיזונים האלה חיוניים. בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, צריך מנגנון מאוזן שישמור על עצמאות מערכת המשפט, ומערכת המשפט חייבת להגן על זכויותיהם של כל האזרחים, ללא יוצא מן הכלל".
רע"מ
במפלגה סירבו להתייחס לשאלות בנושא עמדתם כיום ביחס למהפכה המשפטית ולשינויים במערכת המשפט. עם זאת, בעבר הביעה רע"מ התנגדות למהלכים המרכזיים שקידמה הממשלה ב-2023. חברי המפלגה הצביעו נגד ביטול עילת הסבירות ונגד הצעות מרכזיות הנוגעות לשינוי מערכת המשפט וליחסי הכוחות בין הכנסת לבית המשפט העליון. יו"ר רע"מ מנסור עבאס אמר במהלך הדיונים ב-2023 כי יש צורך באיזונים בין הרשויות וכי אין להעניק כוח מוחלט לא לכנסת ולממשלה ולא לבית המשפט. לצד זאת, רע"מ לא התנגדה עקרונית לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. עבאס אף הציע מודל שיכלול ייצוג לאופוזיציה ולחברה הערבית, והעלה אפשרות של שילוב שופט ערבי בוועדה.
ש"ס
הרפורמה המשפטית לא הייתה דגל שהניפו הסיעות החרדיות, אלא הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. עם זאת, ככל שהתקדמה כהונת הממשלה - במקביל לעיצומים על עריקים - בש"ס החלו גם כן להפנות ביקורת למערכת המשפט, שלטענת המפלגה פוגעת בציבור החרדי כדי להפיל את הקואליציה. עם ההחלטה למחוק את העתירה שדרשה לקיים כנס לזכר הרב עובדיה יוסף במימון המשרד לשירותי דת על אף הסמיכות לבחירות אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי: "ההחלטה הזו רק מחזקת את נחישותנו לתקן מן היסוד את מערכת המשפט ולהחזיר את הכוח לעם ולנבחריו. את מורשת מרן לא בג"ץ ולא היועמ"שית יצליחו לעצור. היא חיה בלבבות של מיליונים ותמשיך להאיר לדורות".
יהדות התורה
במפלגה לא ראו עניין גדול בחקיקה המשפטית. ההצבעות בעדה היו כחלק ממחויבות קואליציונית בציפייה לקבל בתמורה פטור מגיוס לחרדים. בעקבות הסנקציות על העריקים ופסילת החוק להקפאת מעצר בחורי ישיבות אמרו במפלגה: "אם אין לנו יכולת לחוקק דרך הכנסת בכלים הפרלמנטריים, נצטרך לחשוב. בית המשפט לקח לעצמו המון כוח, הרבה מהפסיקות באות מהשקפת עולמם של שופטים. צריך שינוי בהיקף הסמכות שלהם ולהיכנס לעומקם של דברים".
כחול לבן
לפי המפלגה, "נכון להיום הכוח של מערכת המשפט גדול מדי, ובעיקר בלתי-מוסדר, ומצד שני אסור להכניס פוליטיזציה לתוך החלטות משפטיות. התוכנית שלנו תסדיר מצד אחד את חוקי היסוד, ומצד שני תגביל את היכולת של בית המשפט להתערב בהחלטות הממשלה. הדבר החשוב ביותר הוא שהתוכנית שלנו תשפר את השירות לאזרח בקצה ואת הביקורת על הפרקליטות. הגיע הזמן לעשות סדר בעוולות, בזכויות נאשמים ובמשך הזמן שאורכים משפטים בישראל. זה מה שחשוב לאזרחים. יש צורך להסדיר בצורה ברורה יותר את מערכת היחסים והאיזונים בין הרשויות, ובמקביל לחזק את היכולת של הכנסת לפקח על הממשלה".
