מה יקרה אם בלילה שלפני הבחירות תיפתח מתקפת טילים מאיראן? בשלוש השנים האחרונות ישראל מצויה בתקופת חירום מתמשכת. ynet ו"ידיעות אחרונות" עושים סדר בהשפעה של מצב חירום אפשרי על קיום הבחירות.
ועדת הבחירות המרכזית נערכת כל העת גם לתרחישים ביטחוניים שונים, החל מאזעקות על רקע ירי טילים בקווי העימות ופיגועים, ועד לאפשרות של מתקפה מאיראן סמוך לבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר. בימים אלה פועל חמ"ל משותף של ועדת הבחירות, יחד עם נציגים מהמשטרה, השב"כ, ופיקוד העורף שדן בכל התרחישים.
הדירקטיבה המובילה בוועדה היא לקיים את הבחירות במועדן גם נוכח תרחישי חירום. נזכיר כי גם במדיניות התגוננות מחמירה, כפי שהייתה בזמן מתקפת טילים מאיראן, מקומות עבודה חיוניים פעלו ואנשים יצאו מהבית כדי לקנות בסופר. לכן גם הבחירות יכולות להתקיים במועדן, תחת התאמות בשעות ההצבעה והיערכויות נוספות.
העילה היחידה לדחייה
יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, כתב עם מנכ"ל ועדת הבחירות עו"ד דין ליבנה מאמר שמגדיר מתי בכלל אפשר לדחות בחירות. לטענתם, העילה היחידה היא שעת חירום שבה לא ניתן לקיים בחירות חופשיות, שוויוניות ונגישות לכל הבוחרים. גם אז, הדחייה צריכה להיות מוצא אחרון, מוגבלת בזמן ומנומקת בעובדות פומביות. החוק מסדיר שני תרחישים נפרדים: מלחמה או מתקפה שפורצת לפני יום הבחירות, ואזעקות במהלך ההצבעה עצמה.
לפי סעיף 9א לחוק יסוד, רק הצבעה של 80 ח"כים במליאת הכנסת, המחייבת תמיכה של הקואליציה ושל האופוזיציה, יכולה לדחות את הבחירות, וגם זאת לזמן מוגבל. גם יו"ר ועדת הבחירות אינו מוסמך לדחות את הבחירות כולן, והחוק מחייב לקבוע בו את מועד הבחירות החדש.
נזכיר כי הבחירות לכנסת נדחו בעבר פעם אחת - ב-25 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, אישרה הכנסת דחייה של הבחירות מ-30 באוקטובר ל-31 בדצמבר.
דחיית הבחירות - רק בתמיכת 80 ח"כים
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
סולברג אמר ביוני כי דחייה "מוגבלת, מפוקחת ומנומקת" עשויה להיות מוצדקת, בתנאי שלא תשמש את השלטון להארכת כהונתו. אבל במקום דחייה, הוועדה בוחנת פתרונות כמו הארכת שעות ההצבעה, וכן את החלופות שמנה המאמר: הצבעה מוקדמת, קלפיות מיוחדות וניידות, והסדרים לחיילים, למפונים ולמבודדים.
לפי סעיף 70א לחוק הבחירות, נשיאות ועדת הבחירות, היו"ר וסגניו מהסיעות הגדולות, רשאית לדחות פתיחת קלפי מסוימת, להפסיק בה את ההצבעה ולחדש אותה, ולהוסיף זמן הצבעה. זאת כשבערב הבחירות או ביומו, קיימות באזור הקלפי נסיבות מיוחדות. ההצבעה לא תימשך יותר מ-24 שעות אחרי שעת הסגירה הקבועה בחוק. ההוראה נקבעה לראשונה ב-1969, בעקבות ירי קטיושות על קריית שמונה שבגללו הופסקו ונפסלו שם הבחירות להסתדרות. מ-1988 היא הוראת קבע.
קלפיות במרחב מוגן - והנוהל בזמן אזעקה
ועדת הבחירות פעלה למקם קלפיות רבות בתוך מרחבים מוגנים. קלפיות שלא ניתן היה למקם כך הוצבו סמוך למרחב מוגן. במקרה של אזעקה, מזכיר הקלפי לוקח את הקלפי, מכניס את כל הפתקים שמאחורי הפרגוד לשק ייעודי, והנוכחים מתפנים מיד למרחב המוגן.
הנוהל מבוסס על תקנות הבחירות לכנסת - עם הישמע אזעקה או תחילת פעולת אויב, מזכיר ועדת הקלפי, נציג ועדת הבחירות המרכזית, רשאי להכריז על הפסקת ההצבעה ולאבטח את הקלפי ואת חומר הבחירות. עליו לדווח ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית וליו"ר הוועדה האזורית, ולחדש את ההצבעה כשהדבר מתאפשר.
לפי חוק ההתגוננות האזרחית, במצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה רשאים קצינים בכירים לתת הוראות להצלת חיים, ובהן חיוב שהייה במרחב מוגן. הוראה כזו עשויה להביא בפועל להפסקת הצבעה בקלפי. לקראת הבחירות הנוכחיות נקבעו הוראות מיוחדות. לפיהן, יו"ר ועדת הבחירות רשאי, בהתייעצות עם הרמטכ"ל, לקבוע הוראות שיחולו על מקומות הקלפי, ובלבד שיאפשרו את מימוש זכות ההצבעה. ההוראות אינן חלות על הפעלת אזעקות והנחיות להגנה מיידית על חיים.
פורסם לראשונה: 00:00, 16.10.26
