משיטוט אקראי ברחובות בת ים קשה להבחין שבעוד חמישה ימים יתקיימו בישראל בחירות. בעשרות הבניינים שעל פניהם חלפנו, לא נמצא שלט אחד לרפואה של מפלגה, ואפילו לא כזה עם פרצופם של בנימין נתניהו או גדי איזנקוט. מזל שיש אוטובוסים, שעליהם נתלו שלטי תעמולה. זה כנראה לא מקרי: בבחירות הקודמות ב-2022, רק מחצית מהתושבים בעלי זכות ההצבעה הלכו לקלפי. ליתר דיוק - 62,761 קולות כשרים מתוך 124,742 בעלי זכות הצבעה.
בת ים נחשבת כעיר ימנית-ליכודית, והנתון העגום של 50.6% הצבעה בלבד לכנסת ה-25 מפתיע במיוחד. היא נחשבת לאחת הערים הגדולות בישראל עם אחוז הצבעה נמוך במיוחד. אז מה הם ההסברים? יש שניים מרכזיים: עיר "מבוגרת", כלומר כזו שרבים מתושביה מתקשים להתנייד לקלפי הסמוכה, וגם עיר שבה המון עולים ממדינות חבר העמים שפשוט "לא מאמינים בממסד".
הבן שכנע, האבא יצביע
בתו כהן, תושב ותיק בעיר, בן 80, הוא אחד מיושבי הפרלמנט הקבועים בקפה "ויקטורי" שעל הטיילת. "היום זה או אתה איתי או אתה נגדי. כל שיחה על פוליטיקה מידרדרת לתהומות של שנאה. בגלל זה אנשים לא תולים שלטים במרפסות. פוחדים להביע דעה, במיוחד נגד ביבי", הוא אומר.
את מודי כהן (59) פגשנו סביב שולחן עגול באחד מהקיוסקים הוותיקים שעל טיילת חוף הים, הוא אחד מאלה שלא הלכו להצביע בבחירות הקודמות, ויש לו גם הסבר. "אמרתי לעצמי, קול אחד שלי לא כל כך חשוב. בסוף ביבי נבחר", הוא אומר, "את האמת? לא הרגשתי שזה דחוף לי לעזוב הכול וללכת להצביע. בסוף כל הפוליטיקאים אותו דבר".
הפעם, הוא מספר, בנו ביקש ממנו ללכת להצביע, בגלל 7 באוקטובר. "הבחירות ממש חשובות לגורל המדינה. הבן שלי אמר לי שאני שותף לקביעת עתיד המדינה כשאני מצביע", אומר מודי.
מישל שושן. "האנשים התייאשו מהפוליטיקאים"
(צילום: יריב כץ)
ההצבעה הכי חשובה
בשולחן סמוך שני חברים שיחקו שש-בש – ואחד מהם בוחר להצטרף לשיחה: "זה מפתיע שבבחירות הקודמות 50% הצביעו לכנסת. אם אני צריך לדרג מ-1 עד 10 את חשיבות ההצבעה בשלישי הקרוב – אני קובע 10". הוא מהמר שבבחירות הללו יותר אנשים בעיר יממשו את זכותם הדמוקרטית: "אני מהמר על 70% הצבעה בבת ים".
ויקטור שוורץ (70) מוסיף תובנה משלו: "אחרי השלוש שנים האחרונות של המלחמה, חשוב להצביע. כל חיי הצבעתי לאותה מפלגה, וככה גם הפעם. אני מעריך שאחוזי ההצבעה יעלו כי יש חשש אצל אנשים בבת ים שביבי לא ייבחר, אז ירוצו להצביע".
לפי ההתבטאויות כאן בקיוסק, אם הייתה מונחת שם קלפי הבחירה הייתה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו – לשרים שלו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
ייאוש מהפוליטיקאים
בחזרה לקפה "ויקטורי". הפרלמנט הקבוע מתיישב ונהנה מיום שמשי וקייצי יחסית לחציו השני של חודש אוקטובר. החבר'ה הפנסיונרים כאן מכירים שנים – ונפגשים מדי יום. יוסי (80) קובע בתחילת השיחה המשותפת: "הבחירות הפעם גורליות. אם לא נצא להצביע נמצא את עצמנו במדינה חשוכה ומשיחית. אם נצביע – נוכל להחזיר את השפיות למדינה". משה גבאי מיד מתערב וצועק: "גם אני בן 80". החברים מסביב לשולחן צוחקים ואומרים במקהלה: "הוא גילח שלוש שנים מחייו, אבל מי סופר". גבאי מחייך ועובר לדבר על הבחירות: "הכי חשוב זה איזו מדינה נשאיר לנכדים שלנו. חשוב לצאת להצביע כדי להחליף את הממשלה הלא-מתפקדת".
"קול אחד לא חשוב, בסוף ביבי נבחר". מודי כהן
(צילום: יריב כץ)
אל השולחן מצטרף הצעיר שבחבורה, מישל שושן, "רק" בן 65. הוא עדיין עובד בעיריית בת ים ומכיר היטב את הדמויות הפוליטיות בעיר, שכל אחת מהן מחוברת למפלגה הארצית. שושן מספר בגאווה: "אני נולדתי כאן", ויש לו הסבר למה בבחירות הקודמות ובכלל אחוז ההצבעה כאן נמוך מאוד ביחס לאחוז הארצי. "העיר הולכת ומתבגרת, המון עולים חדשים ובעיקר האנשים התייאשו מהפוליטיקאים. הם יודעים שההבטחות נועדו מראש כדי שיפרו אותן. אין בהם אמונה", הוא קובע. "אני מסתובב ברחבי העיר בין המטות של המפלגות. מי חלם שפחות משבוע לבחירות מטה הליכוד בעיר ריק ושומם".
שכחו את המבוגרים
אליו מצטרפים יושבי הפרלמנט שעברו כמה מערכות בחירות: "אין שלטים בעיר, אין רכבים שמסתובבים ברחובות עם רמקולים ומנגנים ג'ינגלים. העיר פשוט מתה". כשמנסים להסביר להם שהבחירות והקמפיינים פשוט עברו לרשתות - הם שואלים: "ומה איתנו? אנחנו לא חיים באינטרנט. ויתרו עלינו". לדברי אחד מיושבי הפרלמנט, "המפלגה שביום הבחירות לא תוותר על המבוגרים ותדאג להסיע לקלפיות, זה ישתלם לה. גם הצעירים לא בטוח יצביעו, שלא יבנו עליהם. הם 'ינהרו' לגלוש בים במקום ללכת לקלפי".
שושן אומר באכזבה כי הוא היה בטוח שאחרי המלחמה – זה ייראה אחרת. "חשבתי שאחרי שלוש השנים האלה תהיה יותר מודעות והשטח יהיה יותר תוסס. אני מעריך שבמקסימום שיעור ההצבעה בעיר יעלה ל-55%".
בתו, שאיתו התחלנו את השיחה, מסכם: "בת ים בתרדמת בחירות. היום כבר אין ויכוחים פוליטיים סוערים על דעות ועמדות. היום זה שיח של שנאה ותיעוב של המועמדים. אנשים לא רוצים להיות מעורבים". אף אחד מחברי הפרלמנט לא ממהר לענות על השאלה שאולי הכי מעניינת את הפוליטיקאים בימים אלה – מי יחייך ב-28 באוקטובר. נחכה לתוצאות האמת, גם בבת ים.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.10.26
