בדומה לאמירה המפורסמת על מלחמה, גם פוליטיקה עשויה להיות ממלכת אי הוודאות. כל תוצאה הערב (שלישי) עשויה לגרור שלל תרחישים להקמת ממשלה, ומספיק שינוי של מנדט או שניים לכאן או לכאן כדי לשנות גם את האפשרויות הפוליטיות השונות. ynet עושה לכם סדר בתרחישים המרכזיים להקמת ממשלה, הגם שבמציאות הישראלית ייתכנו מגוון תרחישים נוספים.
תרחיש 1: ממשלת שינוי 2.0
לפי רוב הסקרים, אף גוש לא צפוי להגיע ל-61, כך שתרחיש זה אם יתממש יהיה בגדר הפתעה. אולם, אם גוש השינוי יפתיע ויצליח להגיע לרוב של 61, צפויה לקום פה ממשלה המורכבת ממפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט, ממפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט, ממפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן וממפלגת הדמוקרטים בראשות יאיר גולן. למרות הקרבות בגוש והיעדר הרצון של בנט וליברמן להכתיר את איזנקוט, במקרה שיהיה רוב של 61 ומפלגתו של יו"ר ישר! תהיה המפלגה הגדולה ביותר, הוא צפוי להיות ראש הממשלה הבא.
גלריה


איזו ממשלה תקום, אם בכלל? ראשי המפלגות בבחירות לכנסת ה-26
(צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ, רויטרס, שלו שלום, יובל חן, אלעד מלכה, דוברות הרשימה המשותפת, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי)
תרחיש 2: ממשלת נתניהו
מדובר בתמונת המראה של התרחיש הקודם - והוא לפי כל הסקרים נראה עוד יותר רחוק - ולפיו הגוש שבראשו עומד ראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו ישיג פעם נוספת רוב של 61, בניגוד לסקרים ולציפיות. אם זה יקרה תשוחזר שוב הממשלה הנוכחית על בסיס הליכוד, המפלגות החרדיות בראשות אריה דרעי ויעקב אשר, עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר והציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. תרחיש שכזה עשוי לכלול גם את עמך ישראל בראשות עופר וינטר, שאם לא יעבור את אחוז החסימה ההערכה היא שיהיה לנתניהו עוד יותר קשה להשיג רוב להקמת ממשלה.
תרחיש 3: ממשלת מיעוט
אם גוש השינוי יצליח לגבש רוב יהודי, התוכנית של איזנקוט היא להקים ממשלת מיעוט. לפי החוק לא צריך דווקא רוב של 61 ח"כים כדי להקים ממשלה, אלא די ברוב רגיל אפילו בהפרש של קול אחד. איזנקוט הצהיר כי הוא לא יפנה למפלגות הערביות או החרדיות, לא יבטיח להן כלום ולא יעשה איתן דיל. אך כדי שגוש השינוי ינצח הצבעה שכזו המפלגות הערביות חייבות להימנע ולא להשתתף בהצבעות.
איזנקוט סבור שהמפלגות הערביות לא יפריעו להזיז את נתניהו. הבעיה בתרחיש כזה היא שממשלה כזו, גם אם תקום, תהיה חייבת להישען על קולות המפלגות הערביות או על החרדים-האשכנזים שלא פוסלים משא ומתן מבחוץ, בתמורה לדאגה לתקציבים ולנושא הגיוס. אם איזנקוט יסרב לעשות זאת, כפי שהוא מצהיר, ממשלה שכזו תיפול מהר. עם זאת, בגוש השינוי מעדיפים להחליף את נתניהו גם לטובת ממשלת מעבר. הבעיה בתרחיש שכזה הוא ליברמן, שהביע התנגדות לממשלת מיעוט, שכן היא תיפול מהר, ולאחר מכן בבחירות נוספות נתניהו יחזור חזק יותר. אם ליברמן יעמוד במילתו, תרחיש שכזה לא יתממש.
תרחיש 4: ממשלת אחדות
תרחיש נוסף שיכול לקרות הוא ששני הגושים יהיו רחוקים מ-61 בשל גדילה של המפלגות הערביות, ואז אולי יסכימו נתניהו ואיזנקוט על ממשלת אחדות ברוטציה, למרות ששניהם הצהירו שהם מתנגדים לכך, ומי שינסה להוביל אותם לשם הוא נשיא המדינה יצחק הרצוג.
תרחיש 5: בחירות חוזרות
אם גוש נתניהו ישיג רוב יהודי גבוה יותר מגוש השינוי מבלי להגיע לרוב של 61 ח"כים, ואם אף אחת מהמפלגות לא תשבור את הגושים ותחבור לצד השני, מדינת ישראל עשויה ללכת לבחירות חוזרות כשנתניהו נשאר ראש ממשלת מעבר לכמה חודשים נוספים.
הלו"ז הצפוי
לוועדת הבחירות המרכזית יש שמונה ימים מיום הבחירות לפרסם את התוצאות הרשמיות ברשומות. למעשה, המועד האחרון הוא יום רביעי, 4 בנובמבר. עם זאת, בוועדה מעריכים כי צפי סיום ספירת כל הקולות, ומסירת תוצאות האמת, יהיה כבר ביום חמישי בצהריים, כך שהשבעת הכנסת ה-26 צפויה להיערך ביום שלישי, 10 בנובמבר - שבועיים אחרי יום הבחירות.
עם זאת, המרוץ האמיתי יתחיל כשוועדת הבחירות המרכזית תגיש לנשיא המדינה את תוצאות הבחירות הרשמיות. הרצוג יחל לזמן למשכנו את נציגי כל הסיעות וישמע מהם על מי הם ממליצים להרכיב את הממשלה הבאה.
לכל היותר שבעה ימים לאחר מכן, בהתאם לחוק יסוד הממשלה, יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על המועמד שלשיטתו הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר לצלוח את המלאכה. בדרך כלל מדובר במי שיש לו הכי הרבה ממליצים.
למועמד הראשון שקיבל את המנדט יש 28 ימים להציג ממשלה. הנשיא רשאי להאריך את התקופה בעד 14 ימים נוספים. אם המועמד נכשל, הנשיא יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: להטיל את המשימה על מועמד אחר, כנראה נציג הגוש הנגדי, ל-28 ימים - ללא אפשרות הארכה. האפשרות השנייה היא להודיע שהוא לא רואה אפשרות להרכיב ממשלה.
במצב זה נפתחת תקופה של 21 ימים שבהם יכולים 61 ח"כים לפנות לנשיא בכתב ולבקש שיטיל את התפקיד על אחד מהם. מועמד שיצליח להשיג 61 חתימות של ח"כים יקבל 14 ימים להרכיב ממשלה. אם באף אחד מהתהליכים האלה לא תושבע ממשלה הכנסת תתפזר אוטומטית - וישראל שוב תלך לבחירות. אלא שעל סמך ניסיון העבר, לא בטוח שבבחירות נוספות נקבל תוצאה שונה בהרבה.





