האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על מסגרת ההסכם בין ישראל ללבנון.
"עדיין מוקדם לברך על ההסכם הזה. הסיבה פשוטה: יש הרבה כוחות בתוך לבנון, ולא רק חיזבאללה, שמתנגדים להסכם הזה. הם משווים אותו להסכם של 1983. לא בטוח שזה יחזיק מעמד. חיזבאללה וכוחות נוספים הפועלים במדינה ינסו לטרפד את ההסכם. גם ראש הפרלמנט נביה ברי יצא בימים האחרונים בהצהרה שההסכם הזה גרוע יותר מ-1983 שנפסל בזמנו. גם וליד ג'ונבלאט, המנהיג המרכזי של העדה הדרוזית בלבנון, תקף את ההסכם ואת מי שדחף אליו. כך שההסכם הזה הוא ניסיון יפה לקחת את הקלף של לבנון מידי איראן - וזה אכן מה שחשוב לישראל", מסביר ד"ר עבד כנאענה מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.
תקיפות בנבטיה, דרום לבנון
(צילום: REUTERS/Stringer)
"איראן הצליחה באמצעות הורמוז והפרוקסיז לכופף את ארצות הברית ואת ישראל, ולשמור על הקשר בינה לבין חיזבאללה. העובדה היא שיאראן לא הסכימה לנתק את הקשר בין איראן לבין לבנון גם כשארה"ב וישראל ניסו זאת. למעשה הם חיברו את לבנון כולה לאיראן. חשוב להבהיר: ממשלת לבנון לא יכולה לפרז את חיזבאללה. אין לה את היכולת הזאת. לא לה ולא לצבא. הצבא בלבנון נועד להיות מעין כוח שיטור פנימי. הוא לא צבא אמיתי.
"נקודה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה: 40%, ואולי אף יותר, מתוך אנשי הצבא הזה הם שיעים - קרובי משפחה של אנשי חיזבאללה. ברגע שיהיה ניסיון להשתמש בצבא נגד חיזבאללה, יקרה לו מה שקרה לו בעבר. הוא יפתצל ויעלם מהמפה. צה"ל שהוא צבא גדול יותר וחזק יותר מצבא לבנון לא הצליח לפרז את חיזבאללה, אז בטח שצבא לבנון לא יוכל לעשות זאת. הדרך העיקרית לעשות זאת כרוכה בהסכם ובנסיגה".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על הפלונטר הפוליטי של גוש הימין סביב ההתפתחויות מול איראן.
הכותרת
נתניהו בקרב בלימה: ההסכם עם איראן מסבך את גוש הימין | עם מורן אזולאי
27:46
