האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על הסיפור הבלתי ייאמן של בר קופרשטיין משבי החמאס.
"בפסח הקודם התעסקנו בעיקר בלחפור עוד פתח למנהרה. לא היה לנו כוח אבל הם נתנו לנו חצי פיתה, אז עובדים עוד קצת גם כשהגוף גמור. גם ברגע שהם אמרו לנו לבוא לעבוד איתם לא הייתה לנו אפשרות לסרב. היינו אז אני, שגב כלפון, אלקנה בוחבוט ומקסים הרקין. בחגים ובשבתות זה היה קשה במיוחד, הייתה מין מועקה כזאת שאתה לא עם המשפחה", מספר שורד השבי בר קופרשטיין.
"כשדיברנו על 7 באוקטובר, ועל כל מה שקרה, תמיד אמרתי לעצמי שלא הייתי עושה שום דבר אחרת. עשיתי מה שראיתי לנכון. אחרי שהשתחררתי פגשתי את אחד החוקרים של המשטרה והוא סיפר לי שהפעולות שלי באותו יום הצילו יותר מ-2,000 איש. יש לי ניסיון ואני יודע מה לעשות, במיוחד במצבי חירום. פעלתי הכי נכון לפי מה שראיתי. תמיד שאלו אותי אם הייתי משנה משהו מהפעולות שלי מאותו היום ותמיד עניתי שלא. אמרתי להם שאנחנו אמנם במנהרות בעזה, אבל אנחנו חיים פה. אם היינו עושים משהו אחרת אולי היינו נהרגים או נרצחים. אחרי שחזרתי הבנתי שבאמת ניצלנו.
"הרגעים הקשים היו הרגעים שהתייחסו אלינו כמו לכלב, בלי תנאים בסיסיים ובלי היגיינה. הם אכלנו מולנו כמו חזירים ולא הביאו לנו כלום. זאת תחושה נוראית. היו רגעים קשים יותר, כשחטפנו מכות או שממש באו להשפיל אותנו. אבל אני מדבר על היומיום. זאת תחושה נוראית כשמסתכלים עליך כמו חיה ולא כמו בן אדם".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על שיתוף הפעולה חסר התקדים של צה"ל עם צבא ארצות הברית.
הכותרת
"כתף אל כתף": התיאום בין צה"ל לצבא ארצות הברית
22:26
