האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: איך ערוצים הטלגרם הפכו לכלי תקשורת מרכזי בישראל?
"מאז 7 באוקטובר, אנחנו רואים שהרגלי צריכת החדשות השתנו, והרבה ישראלים עברו לצרוך חדשות בטלגרם. ישראל היא מדינה עם שיעורים גבוהים של שימוש ברשתות חברתיות ובלטגרם בפרט. לפי נתונים של איגוד האינטרנט הישראלי, כ-70% מהישראלים משתמשים בטלגרם, בערך כמחצית בצורה יומיומית. יש לזה כמה סיבות - גם תחושת הוודאות והשליטה, שערוצי טלגרם מספקים להם את זה; זה מאוד מאוד נגיש ומהיר, אין אולפנים פתוחים, לא צריך לקרוא יותר מדי; וגם יש כאן עניין רגשי. אנחנו מקבלים את המידע כאילו אנחנו מחוברים לאמת", מסביר רועי שושן מפייק ריפורטר.
1 צפייה בגלריה
טלגרם
טלגרם
טלגרם
(צילום: shutterstock)
"היום אנחנו בעידן של ריבוי מתווכי מידע. אם בעבר היו לנו שניים שלושה ערוצים, היום אנחנו בעידן של מאות. צריך להפריד בין עיתונאים שמפעילים ערוץ טלגרם משלהם לבין אנשים שאין להם שום הכשרה ומפעילים ערוץ כי זה איזשהו רצון שלהם. השאלה החשובה שאנחנו צריכים לשאול היא אם הפלטפורמה עצמה מעודדת חוסר אמינות. בטלוויזיה יש עורך, יש תהליך של קבלת החלטות, יש סינון של מידע. לעומת זאת בטלגרם הערוצים הם אנונימיים. אין להם אחריות משפטית, ואין הליך של עריכה ובדיקת עובדות. המהירות והריגוש גוברים על האמינות. האנונימיות הזאת בעייתית. אנחנו לא יודעים מי עומד מאחורי העברת המידע ומה האינטרסים שלו.
"במלחמה האחרונה ראינו פעם אחר פעם שערוצים חדשות מפרסמים ידיעות על מותם של חיילים לפני שהמשפחות עודכנו. ידיעות כאלה לא נשארות רק אצל העוקבים של אותו ערוץ. הן מתפשטות כאש בשדה קוצים בכל ישראל. בחודשיים האחרונים היו כמה מקרים כאלה. זה פרסומים שפוגעים ברגש הלאומי ובמשפחות, וגם זה מעיד על א-סימטריה מסויימת בין הטלגרם לתקשורת המסורתית. עיתונאים לא יכולים לפרסם דברים כאלה כי הצנזורה חוסמת אותם, בזמן שבטלגרם מתקיים מערב פרוע".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על העלייה החדה באלימות בקרב בני נוער.
הכותרת
דור על הקצה: למה האלימות בקרב בני הנוער משתוללת?
19:59