האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על ענף פצועי ונכי צה"ל, במסגרת פרק מיוחד לכבוד יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה.
"יש כוחות שנשמרים לרגעי קיצון. מוד עבודה. מגיעים מוכנים ולא נשברים. המלחמה מלאת אתגרים ומשברים, אבל אני לא מתעסקת בזה. לימדו אותי איך להתכונן לרגע הזה. אבל בסוף אנחנו בני אדם, וכשנגמר היום זה לא נשאר מאחור. האנשים של מערך הנפגעים מאוד רגשיים וטיפוליים, ויש להם את היכולות הנפשיות לעשות לתת מענה", מספרת סא"ל עדי כץ יוסלביץ' רע"ן פצועי ונכי צה"ל לשעבר.
1 צפייה בגלריה
עדי ואחד הפצועים במלחמה
עדי ואחד הפצועים במלחמה
עדי ואחד הפצועים במלחמה
(צילום: דובר צה"ל)
"אנחנו יודעים על פצועים חדשים כשהם עוד בשטח. אנחנו עוקבים אחריהם לכל אורך הדרך: מתי המסוק פינה אותם, מתי הם הגיעו לבית החולים. אנחנו מחכים למשפחה שלו, וגם לו אם הוא בהכרה, כבר בבית חולים. המספרים מאתגרים אותנו, אבל אנחנו רוצים להיות קו ראשון עבור המשפחה ועבור הפצוע - ושום דבר לא יכול לשבור את זה.
"אני התחלתי את התפקיד באוגוסט 23 ממש לפני המלחמה. הכרתי את מאפייני התפקיד - עבודה מול אגף שיקום, ליווי של נכי צה"ל. אז המספרים עוד היו הרבה יותר קטנים והאתגרים היו אחרים. הפצועים מלפני המלחמה הם אוכלוסיה מבוגרת יותר עם צרכים שונים. ואז הגיע אוקטובר. היינו מוכנים. היה לנו סל של פעולות: רצף טיפול ורצף ליווי. אבל המאפיינים והאוכלוסיה של הפצועים במלחמה הזאת - שונים ממה שהכרנו. יצרנו מענה אחר שונה מאוד ממה שהיה לפני כן. היום אנחנו מבינים שכשחייל נפצע הקרקע נשמטת מתחת לכל הסביבה שלו - הבית, המשפחה, החברים".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על סיפורו של אופק שנפצע במלחמה.
הכותרת
"קיבלתי כדור ברגל, נכנסתי לטנק - ואיבדתי הכרה"
18:55