האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על האופן שבו מנוהל תקציב החינוך.
"כשבאים לבדוק אם תקציב החינוך מספיק גדול, צריך להבחין בין גודל התקציב לבין התקציב שמגיע לכל תלמיד בפועל. המדינה משקיעה בחינוך כ-6% מהתמ"ג. בהשוואה ל-OECD זה מאוד גבוה - שם הממוצע עומד על 4.9%. במבט ראשון זה נראה שההשקעה מאוד גבוהה. אבל צריך לקחת בחשבון שבישראל האוכלוסייה צעירה במיוחד. כשליש מהאוכלוסייה הם בגילי חינוך חובה. זה אומר שהתקציב מחולק בין יותר תלמידים. כשלוקחים את זה בחשבון התמונה קצת משתנה", מסבירה פרופ' איריס בן דוד הדר, מומחית בתחום מדיניות המימון של החינוך באוניברסיטת בר אילן.
(צילום: Ilgov/Shutterstock)
"בגני ילדים למשל, ההשקעה הרבה יותר בהשוואה בינלאומית - לדוגמה, היא מהווה 13% מהתמ"ג לנפש לעומת 20% מהתמ"ג לנפש בצרפת. בחינוך היסודי ההשקעה הרבה יותר גבוהה, והיא עומדת על 23% מהתמ"ג לנפש. אבל לעומת זאת בקוריאה היא עומדת על 34%. בעל יסודי התמונה דומה. זה אומר שאי אפשר באמת להסתכל על הגודל המרשים של תקציב החינוך ולהסיק מכך שהמדינה לא צריכה להגדיל אותו. ההשקעה לתלמיד בפועל נמוכה יחסית.
"אם נסתכל על שכר המורים בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD, למשל, גם הוא נמוך. הוא עומד על 67% מהשכר של עובדים עם שנות הכשרה דומות ועובדים מספר שעות דומה. בספרד, לעומת זאת, השכר זהה, ובגרמניה הוא אף גבוה יותר. עם זאת, צריך לבחון לא רק אם נכון להגדיל את התקציב, אלא אם הוא גם מנוהל נכון וביעילות".
הכותרת
האם אפשר להאמין לסקרי הבחירות?
24:11
