האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על סקרי הבחירות.
"אפשר להוציא הרבה מסקרים. המון דברים במדע ובטכנולוגיה מבוססים על סקרים. על בסיס הדבר הזה קורים המון דברים בעולם שעובדים. לכן, אפשר לומר שסקר הוא בסך הכל כלי טוב, אף שיש הבדל משמעותי בין סקר מנדטים לסקר שמשמש למחקר אמפירי. מה שסקר עושה בעיקר זה לתת שיקוף של תמונת המצב הנוכחית, ולא לתת הערכת מצב למה יקרה בעוד כמה חודשים. זה כלי שנועד לשקף מה היה קורה אילו הבחירות היו נערכות היום. חשוב לזכור את זה, וששום דבר לא חקוק באבן. דברים רבים יכולים להשתנות", מסביר ד"ר נמרוד ניר, ממכון אגם והאוניברסיטה העברית בירושלים.
קלפי
(צילום: דובר צה"ל)
"יש שני שינויים דרמטיים שקרו באופן שבו עושים את הסקרים במערכת הבחירות הנוכחית לעומת מערכות קודמות. יש יותר שימוש בטכנולוגיה כדי לתקף ולשפר את הדיוק, ויש הרבה יותר סקרים 'מטעם' ביחס למה שהיה פעם. מרבית הסקרים שנערכו בבחירות הקודמות היו נעשים במכוני מחקר מבוססים ומקצועיים. היום רואים כל מיני מכוני מחקר של אנשים שלא באים מתחום של סטטיסטיקה ונתונים אלא באים מגופי תקשורת ומשיווק. אפשר ללמוד מזה שסקרים נהפכו להיות היום כלי שמשמש להשפעה יותר מאשר למדידה ושיקוף. לסקר יש כוח עצום, במיוחד בקרב מצביעים מתנדנדים.
"הדבר הראשון שצריך לשאול את עצמנו כשאנחנו מסתכלים על סקר זה האם הוא מייצג את האוכלוסייה. סקר מאוד מושפע מעניין הייצוג ומהמאפיינים של המדגם - כמה נשים וכמה גברים השיבו, איזה מחוזות, ערבים, יהודים ועוד. משום מה, הרוב המוחלט של הסקרים שמוצגים בתקשורת לא כוללים את מאפייני המדגם. לפעמים המדגם נראה מייצג דמוגרפית, אבל כשמסתכלים על מי המשיבים הצביעו בבחירות הקודמות רואים ש-80% מהם הצביעו למרכז-שמאל.
"יש כמה קבוצות שיותר מאתגר להגיע אליהם. דרוזים זו אחת מהם. לפעמים צריך להגיע אליהם פיזית, גם בגלל אוריינות דיגיטלית וגם בגלל חשדנות. יוצאי ברית המועצות מבוגרים שפחות מדברים עברית הם עוד קבוצה שמהווה אתגר. 17% מבעלי זכות ההצבעה בישראל הם ערבים יותר מ-70% ערבים ויש עוד 5%-6% שמשתייכים ל'אחר'. זה כמעט לא בא לידי ביטוי בסקרים. בגלל זה למשל רואים תמיד את 'ישראל ביתנו' מפתיעה בבחירות לעומת הסקרים. אלה קהלים שצריך אמצעים אחרים כדי לדגום אותם".
הכותרת
הקרב על התודעה: כך גורמים זרים ינסו להשפיע על הבחירות בישראל
21:41
