האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על האסטרטגיה של הנשיא דונלד טראמפ נגד איראן.
"כרגע במזרח התיכון יש את הכוח הצבאי הכי גדול שהיה באזור מאז 2003. הוא כולל כוחות משימה של שלוש נושאות מטוסים - כל אחת כזאת מלווה בשלוש משחתות, ועל סיפון כל נושאת מטוסים יש בין 80 ל-90 מטוסים מסוגים שונים. יש באזור יותר מ-200 מטוסי קרב. זה חיל אוויר שלם. וזה מתווסף לכוחות שיש בבסיסים האמריקניים בעיראק ובשאר מדינות המפרץ. יש פה כוח צבאי אמריקני אדיר שמסוגל לעשות שמות בכל מדינה בעולם. אבל השאלה היא לשם מה להפעיל אותו והאם להפעיל אותו בכלל", מסביר הפרשן לענייני ביטחון של ynet רון בן ישי.
"מול כל הכוח הזה עומדת איראן, חסרת יכולות צבאיות משמעותיות וחשופה. כמעט שאין לה הגנה אווירית - במהלך הפתיחה של הסבב הבא, אם ייפתח, כבר לא יהיה לה. יכולות הטילים שלה והיכולות האחרות שלה כמעט לא קיימות. יש לה אך ורק את מצר הורמוז, שהיא חוסמת אותו, ויש לה יכולת לאיים על המדינות הערביות במפרץ הפרסי. וגם לאיים עלינו כמובן. לאיראן כמעט אין יכולת להתמודד עם הכוח האמריקני.
"למצור האמריקני יש למעשה שתי שכבות. במובן המיידי האמריקנים מחזירים לאיראנים באותו מטבע. השכבה השנייה של המצור היא המצור הגלובלי. האמריקנים הולכים ותופסים ספינות שמובילות או נפט מאיראן, או ספינות שמובילות חומרים שעשויים לסייע לה בשיקום. האמריקנים לא נמצאים בהורמוז, אלא במרחק של יותר מ-200 ק"מ, כדי לצאת מהטווח של הכטב"מים והטילים האיראניים.
"ברגע שהאיראנים לא יכולים לייצא נפט, הם צריכים לאחסן את הנפט שהם מייצרים, ונגמר להם המקום. אז הם צריכים להפסיק את עבודת השאיבה. יהיה לאיראנים קשה להפעיל את הבארות מחדש אם הם בכלל יצליחו. לצד זאת יש נזק לתעשייה הפטרוכימית אז הם יכולים לסחור רק בנפט גולמי. הם יכולים לנסות להעביר כמות מוגבלת של נפט באמצעות מעברים קרקעיים, או דרך הים הכספי לרוסיה.
הכותרת
איראן חונקת את העולם: מצר הורמוז משנה את כללי המשחק
24:32
