האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על הקרב על קולות הישראלים שמעבר לים.
"ישראלים יכולים להצביע רק כשהם נמצאים בארץ. יש כמה קבוצה מאוד מצומצמת שמותר לה להצביע בחו"ל: נציגים ישראלים רשמיים - קונסולים, שגרירים, הצוותים שנמצאים שם; נציגי המוסדות הלאומיים, בעבר הייתה את קטגוריית הימאים אבל בפועל זה כבר לא קורה. מדובר בקבוצה זניחה לחלוטין - כמה אלפי אנשים. יש לא מעט מדינות שנמצאות במקומות שונים על הסקאלה. אזרחי ארצות הברית למשל יכולים להצביע כמעט בלי הגבלה - זה כרוך ברישום, אבל אחר כך הם יכולים להצביע באמצעות הדואר. חלק ממדינות באירופה מגבילות את ההצבעה לפי כמה שנים עברו מאז העזיבה. אנחנו משתייכים למדינות שיותר מגבילות את זכות ההצבעה בחו"ל", מסביר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.
נתב"ג
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
"בישראל הנסיבות שונות ממדינות אחרות, ולא תמיד צריך או אפשר לאמץ גישות אחרות. ישראל היא מדינה של עשרה מיליון אזרחים, 7 מיליון מתוכם בעלי זכות הצבעה. יש כמיליון ישראלים בחו"ל, כולל ילדים - אין הערכות מדויקות. כלומר, יש המון ישראלים בתפוצות ביחס לכמות המצביעים. יש את חוק השבות. יש 15 מיליון יהודים בחו"ל - אם היינו מקלים בזכות ההצבעה יכול להיות שהרבה מהם היו מתאזרחים רק לטובת זה. זה יכול ליצור מצבים אבסורדיים. ויש את משקל ההחלטות: בכל מדינה ההחלטות שהממשלה מקבלת הן דרמטיות, אבל בישראל הן נוגעות לשלום ולמלחמה, הפעלת כוח צבאי, הפעלת הילדים שלנו ממש - אז יש פה סיפור אחר".
הכותרת
פצצת זמן מתחת לאדמה: משבר הפסולת של ישראל
22:44
