האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על גל המחאות באיראן.
הכותרת
עד כמה גל המחאות באיראן מסכן את יציבות המשטר?
26:26
"הפיזור הגאוגרפי של המחאות גדול. הן מתקיימות בהמון מוקדים - ביותר ממאה - כמעט בכל מחוז במדינה - אבל מספר המפגינים לא כזה גדול. אנחנו רואים הרבה יותר אלימות והרבה יותר אומץ מצד המפגינים. אם פעם הם היו צועקים סיסמאות, היום הם הופכים ניידות משטרה, משחיתים לשכות של אנשי דת, מציתים בסיס של הבסיג' ועוד. אנחנו רואים עליית מדרגה באלימות של ההפגנות. זה עדיין לא מחאת החיג'אב, 'אישה, חיים, חופש', כי אז ראינו גם מחאות בפריפריה. אבל עדיין מדובר בפיזור מאוד משמעותי", אומרת ד"ר תמר עילם גינדין מאוניברסיטת חיפה.
1 צפייה בגלריה
חמינאי נואם בפני סטודנטים בטהרן
(צילום: KHAMENEI.IR / AFP, West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
"בשבוע הראשון של המחאות הייתה מעט מאוד אכיפה. היה מספר חד ספרתי של הרוגים - שזה נראה מוזר. נורא קשה לדעת מה באמת קרה, אבל בשבת היו דיווחים על כמה הרוגים ופצועים. נראה שזה מסלים. בדרך כלל הראשונים שמגיעים לכל גל הפגנות זה הבסיג'. זה גוף שכפוף למשמרות המהפכה, אבל זה התארגנות אזרחית. אנשים עם עבודה אחרת שנמצאים כל מקום. אחד ההרוגים הראשונים בהפגנות האלה היה חבר בסיג'. אז אנחנו רואים שלא כל מי שבבסיג' תומך משטר, ולפעמים הם מצטרפים בשביל ההטבות".
לדברי ד"ר עילם גינדין, בשונה ממחאת החיג'אב שעסקה בזכויות אדם, פה המחאה עוסקת במשבר הכלכלי במדינה: "מאז חזרו הסנקציות על איראן כל המחירים עלו. המשכורות מחולקות בריאל, אבל עם יוקר המחייה אי אפשר לקנות יותר מדי. שכר הדירה והמחירים נקובים בדולרים. אנחנו רואים לא מעט אנשים שמוכנים למכור כליות ומחטטים בפחים כדי להתקיים. רואים איזשהו קשב מצד המשטר, אולי בפעם הראשונה. בסוף השבוע חמינאי אף אמר כי הם מוכנים לדבר עם מוחים, אבל לא עם מפירי סדר".
הכותרת
עושים סדר בפרשת קטארגייט | עם נטעאל בנדל
32:39
