האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על המתווכת המפתיעה במו"מ בין ארצות הברית לאיראן.
"יש המון אינטרסים לפקיסטן להיכנס למלחמה בין ארצות הברית לאיראן. היא משלמת את המחיר הגדול ביותר מאז סגירת מצר הורמוז. הכלכלה שלה רגישה וברגעים קריטיים. יש כאלה שהספידו אותה אך בשנה האחרונה נראים סימני התאוששות. היא גם רוצה לשחק תפקיד אזורי משמעותי יותר. המשבר במזרח התיכון מסכן אותה. המשבר במזרח התיכון גם הפך להיות משבר פנימי אצלה - התקוממויות של שיעים ומחאות מחוץ לשגרירות ארצות הברית. נושא התיווך במו"מ הוא גם ניסיון להרגיע את הרוחות בתוך המדינה, לצד ניסיון לשקם את היחסים עם ארצות הברית שלא ממש חזרו לעצמם מאז פיגועי 11 בספטמבר", מסבירה ד״ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה.
1 צפייה בגלריה
סגן נשיא ארה"ב ואנס פוגש את עאסם מוניר בנחיתתו בפקיסטן
(צילום: Jacquelyn MARTIN / POOL / AFP)
"כדי להבין את פקיסטן, צריך להבין משפט אחד. לכל צבא יש מדינה, אבל בפקיסטן לצבא יש מדינה. גם היום, כשיש ממשלה אזרחית שנבחרה בבחירות, הכוח הממשי נמצא בידיים של הרמטכ"ל ולאו דווקא בלשכת ראש הממשלה. לאורך ההיסטוריה, בפקיסטאן נעה בין שלטון צבאי לדמוקרטיה שברירית. במשך רוב העשורים האחרונים היה שלטון צבאי ובשאר הזמן הצבא שמר על השפעה מאחורי הקלעים.
"היום יש בפקיסטן מודל היברידי. על פניו יש ממשלה, פרלמנט ובחירות, אבל הצבא הוא זה שקובע את מדיניות החוץ והביטחון של המדינה. הצבא בוחר את המנהיג האזרחי וכשזה מפסיק לשרת אותו הוא פועל להדיח אותו. חוקת פקיסטן, נכתבה ב-1973 ועברה מספר שינויים. באחד השינויים האחרונים נעשה תיקון באחד הסעיפים, שהמוטב העיקרי שלו הוא הרמטכ"ל עאסם מוניר שכבר היה האיש החזק במדינה. התיקון למעשה מקבע אותו כאחד המנהיגים הצבאיים החזקים ביותר בעולם. הוא נכנס לתפקיד ב-2022 ומאז 2023 אנחנו רואים שינויים בחוקה שנועדו להאריך את כהונתו. הוא מקבל למשל חסינות לכל החיים מפני העמדה לדין".
הכותרת
המלחמה באיראן חשפה את הקרע בין ארצות הברית לאירופה
23:09
