האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על משפטי הנוחבה.
"לפי הפרסומים יש כ-400 עצורים שצריכים לעמוד לדין. אנחנו לא ממש יודעים את החלוקה - אבל על עבירות של אונס, רצח, ביזה ועוד. מדובר ב-400 משפטים ארוכים שיתקעו את כל המערכת. זה משפטים סבוכים עם כל מיני ראיות ורוצים להפריד את זה. רוצים לייצר מערכת מיוחדת של סדרי דין בגלל טבע האירוע. צריך לגייס פה המון שופטים. זה הולך בית משפט צבאי עם כל מיני דיונים מקבילים, וזה הולך להימשך שנים", מסביר פרופ' יורם רבין, נשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל.
"יש כאן התייחסות לאירוע היסטורי. זה הליך משפטי שהעולם יסתכל עליו. הכוונה היא שהוא לא יראה בשום אופן כמו משפט ראווה. זה חוק רציני, יסודי, שלוקח בחשבון את כל הנושאים האלה. ולא סתם המשפטים האלה התעכבו - הם חיכו לחוק מיוחד שיסדיר את העניין. זה חוק ארוך ומפורט, והיה צריך להסדיר את הדברים. מעולם לא היה אירוע משפטי כזה במדינת ישראל.
"בדברי ההסבר להצעת החוק, וגם בחוק עצמו, נרמז שיש כוונה להעמיד את המחבלים על כל מיני עבירות ובכלל זה גם על מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. רצו להתגבר על בעיית הרטרואקטיביות. בעייתי לקבוע את העונש לאחר ביצוע המעשה. יש פה ניסיחון להסמיך את בית המשפט לדון בעבירות הצבאיות וגם בכל עבירה שהיא לרבות חוק מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם. חלק מהעבירות אכן מתאימות לחוק הזה. החוק הזה כבר קיים והוא כבר קבע את העבירות והעונשים ב-1950, וזה לא חוק שנקבע בדיעבד. ולכן יש פה יתרון. אלא שעונש המוות שנקבע פה הוא חובה - וזה אומר שאם בית המשפט ירשיע בפשע הזה, אין לו שיקול דעת לגבי העונש, והוא חייב לגזור עונש מוות".
הכותרת
איך הטלגרם הפך ל"מערב הפרוע" של החדשות בישראל
20:05
