אחרי 229 יום שבתם לירי בשבי, החליטו במשפחת אלבג לתמוך בפרסום הסרטון שמתעד את חטיפת התצפיתניות ממוצב נחל עוז, וזה לא היה פשוט. "לירי נראית שם גיבורה ואמיצה, היא וכל הבנות. הן חוות את מה שחוות שם אחרי שראו את החברות שלהן נרצחות. אני מדברת על זה ואני בוכה, אבל אני יודעת שלירי וכל הבנות הן אמיצות, ואני גם יודעת שהן יחזרו הביתה", סיפרה האם שירה בריאיון לפודקאסט "הכותרת" של ynet. האזינו לפרק המלא
הכותרת
שכחו מה קרה ב-7/10. כאילו רואים את האונס וממשיכים: לירי אלבג עדיין בשבי
33:44
"לקח לנו זמן, לקח לי זמן, להגיד את המילה 'אונס'. גם כשהיינו בפגישות בתחילת הדרך לא הוצאנו את זה מהפה. קשה נורא לאמא ולאבא לשים את זה בפרהסיה ולהגיד לכולם 'הן עוברות אונס'. כל הזמן התחבאנו במילים מסביב, ובשלב מסוים אמרתי 'די! זה צריך להיות על השולחן'".
ההחלטה לדבר על האונס מלווה גם בלא מעט כעס אצל שירה ותחושה שהבנות נשכחו. "הבנות, וכל החטופים, הם בפיגוע שהתחיל ב-7 באוקטובר והוא נמשך. מדינת ישראל לא מטפלת בפיגוע שהן נמצאות בו. כאילו הם ממשיכים ללכת, רואים את האונס, רואים את הפיגוע וממשיכים ללכת. אנחנו מודעים לכל מה שקורה, אבל אני חושבת שעדיין לא עושים מספיק. שכחו פה מה קרה ב-7/10 ברמה המדינית".
כמעט שמונה חודשים חלפו מאז אותה שבת שחורה, השבת הראשונה של לירי בתפקיד אחרי שסיימה את ההכשרה. "היא הגיעה לבסיס ביום חמישי, היא רק התמקמה. בשישי היא עשתה לי רשימת קניות, שאביא לה את כל הדברים שאפשר בעולם, כי היא רצתה להרגיש שם כמו בבית. כל שנייה היא הוסיפה לי עוד משהו לרשימה. היא חיכתה לזה, היא ממש חיכתה לצבא".
"ב-06:30 בבוקר היא התקשרה אליי ואמרה 'אמא, יש פה התקפת טילים משהו פסיכי. קפצנו מהמיטה, אפילו לא הייתה אזעקה. אנחנו במיגונית'. אני גם שמעתי את הבומים ברקע, עדיין לא ידענו שום דבר בארץ. שאלתי אותה אם היא בסדר והיא ענתה 'הכול בסדר, אנשים חיים פה. אנחנו במיגונית'. היא צילמה לי אותה וראיתי שזה פתוח משני הצדדים ואמרתי לה שזה לא ממ"ד. לירי ענתה לי 'אמא, הכול בסדר. כולם פה, כל הבנות. אל תהיי לחוצה'. בדיעבד נודע לי שבזמן הזה רוב הבנות נפרדו מהמשפחות שלהן. היא לא נפרדה, היא שידרה לכולם שהכול בסדר".
שעה ורבע לאחר מכן לירי שלחה הודעה בקבוצה המשפחתית – "ירו עלינו, לא נפגעתי". שירה מנסה ליצור קשר עם הבת ללא הצלחה, ובמקום זאת היא מתקשרת לכתבים כדי לדעת מה קורה בנחל עוז. "אמרו לי שכל התצפיתניות נמצאות בחמ"ל. שאלתי אם כולן, כי לירי הייתה במיגונית, ואמרו לי שכן. זה הרגיע אותי קצת".
"שלחתי הודעה בקבוצה של הקורס, לא בקבוצה של הבסיס כי לירי רק הגיעה לשם. כל האימהות ניסו לדבר עם הבנות ולא הצליחו. הדאגה המרכזית הייתה כמה שעות הן בחמ"ל, אם יש להן מים או לא. השעות עברו ולא ידענו שום דבר. התקשרנו גם לבתי חולים וניסינו להבין. היה כאוס".
בערב שמעה שירה דיווחים שלפיהן פינו תצפיתניות מנחל עוז לבתי חולים והיא יצאה לחפש את לירי. "הבנות נשארו בבית. בשלב מסוים החברים של רוני, אחות של לירי, ראו בטלגרם את הסרטון שלה, הם זיהו אותה, הראו את זה לרוני ושי, ואז התקשרו אליי ואמרו לי, 'אמא, בואי הביתה'. הם לא אמרו לי למה, ואני חשבתי על הנורא מכל".
"כשהגעתי הביתה ולא ראיתי קצינים, מבחינתי זה היה וואו. ואז הם הראו לי את הסרטון. כשראיתי אותו זיהיתי את לירי ועדיין אמרתי להם 'לא, זו לא לירי, לירי בחמ"ל. היא לא הייתה בבתי חולים, לירי בחמ"ל'. הם שיחקו איתי את המשחק ולא לחצו עליי. ככה עד 02:30 בלילה. כל המשפחה הייתה אצלנו, כולם נרדמו חצי ישנים-חצי ערים בסלון וביקשתי לראות עוד פעם את הסרטון. ראיתי אותו והבנתי שזאת לירי, ושאני לא יכולה להתכחש לעובדה שהיא כבר בעזה".
מאותו רגע שירה החליטה שהיא רוצה לראות את הכול, גם את הדברים הקשים ביותר. "החלטתי שאני רוצה לדעת כל מה שקורה שם, אני לא מתעלמת משום דבר, גם אם המציאות היא קשה. גם לראות סרטונים וגם לדבר עם החטופות ששבו. כל זה כדי לדעת מה קורה ומה עובר על לירי. אני חייבת לחוות את זה ולהרגיש את זה יחד איתה".
עד שלירי תשוב, שירה מדברת עם בתה בחלומות. "אני חולמת שהיא בבית ואומרת 'אמא, הכול בסדר. לא היה שם כזה נורא. אמא, שרדנו'. זה החלום שלי, בזה אני רוצה להיאחז, שהיא תגיד שהיא יכולה להמשיך לחיות חיים בריאים, כי כרגע אני מדמיינת את הגרוע מכל. עכשיו היא צריכה להתמודד עם כל הדברים האלה לבד. אלה דברים נוראיים, הם לא יצאו לפרסום כי אנחנו שומרים עליהם, אבל הסיפורים הם מאוד-מאוד קשים".
"בסוף, זאת ממש התמודדות. אנשים שרואים אותי אומרים לי שאני משדרת חוזקה, שאני חזקה. כן, אני משתדלת להיות חזקה, אבל יש הרבה התפרקות ובכי. להיכנס למיטה לבד ולהגיד לכולם, תשחררו אותי, תנו לי לשכב עם עצמי, אין לי כוח לאף אחד. אבל אי-אפשר באמת להיות שלווים ורגועים כשהבת שלך בגיהינום".
אתם מוזמנים להאזין לנו כאן ב-ynet, ולעקוב אחרינו בלחיצה על אחת מהאפליקציות שמתחת לנגן, או בכל מקום אחר שבו אתם נוהגים לשמוע פודקאסטים. בכל מקרה את כל הפרקים תוכלו למצוא כאן: עמוד הבית של הכותרת - פודקאסט החדשות של ynet.
