האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על הקשרים המתהדקים בין ישראל לטייוואן, והמתיחות הגוברת מול סין.
"ביקור סגן שר החוץ של טייוואן בישראל הוא לא חצייה של קו אדום. סין חצתה קווים אדומים הרבה יותר בוהקים כשהביעה תמיכה רשמית בזכות השיבה, וכשנציג רשמי של סין הביע תמיכה בזכות של פלסטינים להפעיל אלימות נגד ישראלים. המפגש הזה הוא לא סוף העולם, וגם הגינוי מצד סין לא היה סוף העולם. אבל הם כן מזהים התחממות בין ישראל לטייוואן, והם לא מרוצים מזה, אז הם מפעילים כל מיני אמצעים ורטוריקה כדי להרתיע", מסביר פרופ' יורם עברון חוקר סין במחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר-אילן.
"ישראל מחזקת את הקשרים שלה עם טייוואן, בעיקר מאז 7 באוקטובר. זה הדדי. טייוואן עושה צעדים להפגין תמיכה בישראל מאז הטבח. במקביל רואים את ההידרדרות ביחסים בין ישראל לסין. זה דבר אמנם שלא התחיל ב-7 באוקטובר, אלא בסביבות 2020, על רקע הידרדרות היחסים בין ארצות הברית לסין. היחסים בין ישראל לסין תמיד היו נגזרת של היחסים של סין וארצות הברית.
"טייוואן נמצאת במיקום אסטרטגי חשוב מאוד - בקצה ים סין הדרומי. זה אחד האזורים החמים ביותר בעולם. כשליש מהסחר הימי העולמי עובר בו. הוא נתון במאבק טריטוריאלי בין סין וכל המדינות שמקיפות אותו, כולל ארצות הברית. מי ששולט באי הזה שולט בתנועה שם. אבל לפני הכל זה עניין של יוקרה. השלטון הסיני טוען שמבחינתו טייוואן צריכה לחזור לידיים סיניות, ועד שזה לא יקרה, אותו מהלך של שחרור סין לא הושלם. הם חייבים את זה למוניטין שלהם כתשובה לאזרחי סין. לשחרר את טייוואן זה לא אופציה מבחינתם.
"כל עוד טייוואן לא עושה צעדים מפורשים לקראת עצמאות, הסינים יכולים לחיות עם הסטטוס קוו הזה. מבחינת הסינים הפעולות של טייוואן בשנים האחרונות הן תוקפניות. הסינים מבחינתם מגיבים בפעולות צבאיות - מה שאנחנו מגדירים כהתגרויות. מבחינת הסינים מדובר בהרתעה. אם מסתכלים לעומק, אפשר לראות שמאחורי כל מהלך סיני אפשר למצוא מהלך טייוואני שעורר את זה".
הכותרת
המלחמה שהעולם מתעלם ממנה
28:29
