האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: פרק מיוחד לציון 20 שנה למלחמת לבנון השנייה.
"ביולי 2006 הייתי בטיול בחו"ל עם אשתי ועם בני, שהיה אז בן שנתיים. שמענו בחדשות שפרצה מלחמה, והבנתי שאני מגויס. חזרתי לארץ והתחברתי למשימות. משם התגלגלנו עם כל אותן משימות - חלקן ממש התבטלו בדקה ה-90. אני זוכר שהייתה התרגשות גדולה שאנחנו עומדים לצאת למשימה, עד שבסוף הבנו שזה לא הולך לקרות. עם ישראל ידע כמה שנים של שקט אחרי המלחמה הזאת, אבל אנחנו יצאנו בתחושה שלא הצלחנו לממש את הדברים שהתכוננו אליהם", מספר ראש מטה של חטיבה 55, סא״ל (במיל') א', שנלחם במלחמת לבנון השנייה.
ירי לעבר לבנון בהר דב
(צילום: אפי שריר)
"אירוע שמאוד חקוק בזכרון שלי היה פגיעה של טיל במסוק יסעור. חמישה אנשי צוות אוויר נהרגו. זה היה קשה במישור הרגשי, אבל גם במובן רחב יותר. הרגשנו שזה עצר אותנו. מאותו רגע עמדנו במקום עם מעט חיכוך. החיבור הזה בין ההפלה של המסוק לבין העצירה של תנועת האוגדה והחטיבה קדימה היא הייתה סמל שצרב אותנו. נשארתי עם תחושה שאנחנו צריכים להיות טובים יותר בפעם הבאה.
"במהלך השנים, האויב משתנה. הוא מאמץ לעצמו טכניקות חדשות ויכולות חדשות. אנחנו גם בעצמנו לומדים ומשתנים. המטרה עצמה, הגנה על ישובי הצפון ועל גבולה הצפוני של מדינת ישראל לא השתנתה. בתוך הדבר הזה יש כל הזמן השתנות - גם השינויים במרחב וגם בצד השני. לחיילים בקצה יש תחושה טובה של עמידה במשימה. יש אולי קושי פיזי אבל זאת תחושה טובה. המטרה היא הגנה על היישובים, ושם אין דילמות ואין בוץ לבנוני. זאת גם תחושה טובה וגם הבנה של הנחיצות שלנו".
תודה מיוחדת לחדשות 13 על השימוש בקטעי קול מתוך מהדורת החדשות.
הכותרת
להיות צעיר לנצח: האם מהפכת הלונג׳ביטי באמת יכולה לעצור את הזיקנה?
20:59
