האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על הדילמה של סעודיה במלחמה עם איראן.
"סעודיה מעולם לא רצתה את המלחמה הזאת. סעודיה היא מדינת סטטוס קוו - מדינה שמקדשת יציבות כמעט בכל מחיר. היא חייבת יציבות ביטחונית - בלעדיה אין יציבות כלכלית ולעתים אין יציבות מדינית. לכן, במשך כל שנות המלחמה היא פעלה למנוע עימותים צבאיים. אין לה שאיפות התפשטות או הפצת האידאולוגיה הדתית שלה ברחבי האזור. במובן הזה המלחמה באיראן היא מכה קשה לא רק עבור מדיניות החוץ של סעודיה, אלא גם למדיניות של מוחמד בן סלמאן שעברה תקופה מאתגרת בשנים האחרונות", מסבירה ד"ר מיכל יערי מאוניברסיטת בן גוריון.
"מאז עלייתו של חומייני ב-1979 לשלטון, סעודיה מבינה שהאויב הגדול ביותר שלה הוא איראן. כמעט במשך 50 שנה היא האויבת העיקרי שלה, אם כי היא אותגרה מדי פעם מצד מדינות ערב. במשך השנים הסעודים הבינו שהם נחותים אסטרטגית מאיראן, ונקטו בגישה פייסנית. היא ניסתה שלא לעצבן או לאתגר את איראן. בן סלמאן מגיע ב-2016 ומאמץ קו חדש כלפי איראן. הוא לא מוכן להמשיך לנקוט בגישה הפייסנית הזאת. ב-2017 הוא אפילו מכנה את חמינאי 'ההיטלר של המזרח התיכון'. זה מוביל אותו להתקרב לארצות הברית וישראל.
"במהלך המלחמה בעזה יש התקרבות דרמטית בין סעודיה לאיראן על רקע הביקורת המאוד קשה שלהם כלפי ישראל. המגמה הזאת נגדעת עכשיו כשאיראן תוקפת את סעודיה. אבל יש כאן שפה כפולה של סעודיה. מצד אחד אמירות קשות מאוד כלפי איראן על התוקפנות שלה ועל זה שהיא לא תוקפת רק נכסים אמריקנים באזור אלא מקומות אסטרטגיים ומקומות עם אוכלוסיה אזרחית. לצד הביקורת הסעודים מקפידים לשמור דלת פתוחה למו"מ - מדיניות שמכירה בכך שהמשך שלטון האייתוללות אחרי המלחמה הוא אופציה ריאלית".
הכותרת
סעודיה משנה כיוון: בריתות חדשות והתרחקות מנורמליזציה עם ישראל
17:53
