האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על הכלים שיש לאופוזיציה להשפיע על סדר היום, ומדוע לא נעשה בהם שימוש יעיל בכנסת הנוכחית.
"האופוזיציה בכנסת הנוכחית מכילה אוסף מפלגות שיש בהן מרחק אידיאולוגי גדול מאוד. אין המון משותף בין בני גנץ לבין הדמוקרטים או המפלגות הערביות. הקשר האידיאולוגי ביניהן נורא רופף. אז זה לא שהיא נעלמה לגמרי, אבל היא עושה עבודה פחות עוצמתית ממה שהציבור ראה בשנים האחרונות, למשל כשמי שהיום בשלטון היה באופוזיציה. באותם ימים גוש הימין בחר ללכת אחרי בנימין נתניהו, וזה אפשר להם להקשות יותר", מסביר טל אלוביץ', מומחה למדיניות ציבורית, עמית מחקר במכון מולד, לשעבר מנהל סיעת העבודה.
"לאופוזיציה יש חשיבות בכמה רמות. קודם כל היא מפקחת על עבודת הממשלה. מכיוון שיש לנו ממשלה קואליציונית, אז לקואליציה קשה יותר לפקח על הממשלה, ולכן זה תפקיד ששייך לאופוזיציה. אטבל התפקיד החשוב יותר הוא תפקיד פוליטי: הצגת אלטרנטיבה שלטונית. חברי האופוזיציה צריכים לנסות להציג אלטרנטיבות לפעולות של הממשלה, כדי לשכנע את הציבור. בכנסת אנחנו רואים את זה הרבה פעמים סביב חקיקה. הקואליציה מביאה למליאה חוקים והאופוזיציה מנסה לאתגר אותם.
"ב-2019-2009, 75% מהחוקים שהגיעו למליאה לא היו במחלוקת. לא היו הסתייגויות, נאומים ארוכים או פיליבסטר. לעומת זאת, בכנסת הקודמת, ל-75% מהחוקים שהגיעו למליאה היה פיליבסטר. האופוזיציה העמיסה עליהם הסתייגויות מה שאפשר לחברי האופוזיציה להתיש את הממשלה. חשוב להבין שההסתייגויות האלה הן אחד הכלים הבודדים שיש לאופוזיציה כדי להשפיע על סדר היום.
"האופוזיצה הנוכחית לא הגדירה לעצמה מטרה פרט להחלפת הממשלה. הם אפילו משתפים פעולה בכל מיני חוקים. אם האופוזיציה באמת רוצה להחליף את הממשלה, היא חייבת להשתמש בכל הכלים שנתונים לה, שהם מעטים גם כך. צריך לזכור את הציטוט של מירי רגב 'בלי כאבי בטן'. האופוזיציה חייבת לפעול ככה כדי לאתגר את הממשלה - גם אם זה אומר למנוע חוקים כמו הטבות למילואימניקים".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על מהפכת הבינה המלאכותית.
הכותרת
"אנשים עוד לא מבינים את זה. AI זו מהפכה הרבה יותר גדולה מהאינטרנט"
21:01
