האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על ניסיונות החקיקה שמטרתם לרצות את המפלגות החרדיות, וההשפעה על הפוליטיקה הפנים-חרדית.
"אנחנו רואים איזשהו קרב מאסף לפני מערכת בחירות שהחרדים באים אליה במצב לא כל כך טוב מול הבוחרים שלהם. הם מנסים להציג הישג לפני הבחירות ולהראות שהם לא אדישים למה שקורה ברחוב החרדי: מעצרים, סנקציות וצווי הגיוס. הם אומרים 'אנחנו עושים ככל שביכולתנו, אנחנו הולכים איתכם יד ביד'. זה גם מה שאנחנו נראה בחודשים הקרובים ומכאן מגיעות ההפגנות והמחאות", הסביר שילה פריד, כתב לענייני חרדים ב-ynet ו"ידיעות אחרונות".
גולדקנופף, גפני ודרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', עמית שאבי)
"הפוליטיקאים החרדים ינסו למנף את חוק יסוד לימוד תורה למשהו שפוטר מגיוס או אולי לבסיס לחוק למניעת מעצרים. לא כל כך בטוח שהם יצליחו כי הנושא הזה מורכב גם משפטית, אבל ברמה ההצהרתית הם יגידו 'תראו אנחנו מנסים'. היום כל בחור חרדי חי באיזשהו חשש מכל מפגש עם שוטר. בן אדם שחי חיים נורמטיביים ורחוקים מהעולות הפליליים - זה נורא מפחיד אותו. הביקורת מופנית קודם כל לנבחרי הציבור החרדים. אנחנו קוראים לזה פטור מגיוס, אבל בציבור החרדי קוראים לזה שמירה על עולם התורה.
"המפלגות החרדיות מנסות לייצר מחאה שתהיה יעילה ואפקטיבית, יכול להיות שהם גם מבינים שבציבור אין קשב להפגנות סוערות שכוללות חסימות כבישים. הם מחפשים כל הזמן את הדרך להראות לציבור החרדי שהם 'לא הפקירו' אותם, אבל להתבדל מהפלג הירושלמי. בסופו של דבר החרדים רוצים להיות חלק מהקואליציה, להשפיע על תהליכים ועל חקיקה. להיתפס כמי שנגד מדינת ישראל, עם קריאות קיצוניות, זו בעיה בשבילם".
הכותרת
הולכים לבחירות: למה נתניהו עדיין מתעקש על פטור מגיוס? | עם מורן אזולאי
29:02
