בשיתוף Dove
"תאכלו רק סלט עד שמונה בערב"; "הטרנד שאי אפשר בלעדיו: ניפוח שפתיים"; "לטוס לטורקיה ולחזור עם האף המושלם"; "דוגמניות מציגות: כך תשיגי את 'רווח הירכיים' בעשרים יום". בנות רבות נחשפות כיום מגיל צעיר לדימויי הגוף הנשיים "המומלצים" ברשתות החברתיות – ולדרכים מוטעות לחלוטין להשגתם: דיאטות מופרזות ומופרכות, אימוני כושר מוגזמים ומסוכנים, ניתוחים אסתטיים בגיל צעיר ועוד. דימויים בלתי אפשריים אלה גורמים להתפתחות של מצבי סיכון נפשיים ובריאותיים כמו אנורקסיה, בולמיה, חרדות, דיכאונות ואף שנאה עצמית.
ברוב המקרים מדובר פשוט ב"מידע" שעובר ברשת מאדם אחד לשני, ללא שום ביסוס מדעי, שהמקור שלו אינו רופאים או אנשי מקצוע מוסמכים אחרים, אך עם הזמן, וככל שחוזרים עליו, מתחילים להתייחס אליו כאל אמת מוסכמת.
עם זאת, בחלק מהמקרים המקור לעצות היופי הרעילות הם יוטיוברים, כוכבי אינסטגרם וכוכבי טיקטוק, בארץ ובעולם. בני הנוער לא מבינים כי מדובר במנגנון שיווקי שבו ה"מציגים" מקבלים שכר עבור המלצותיהם, וייתכן שאפילו לא טרחו להתנסות בעצמם במוצר או בטיפול שהם מקדמים. בחלק מהמקרים אין גילוי נאות שיציין זאת ויזהיר את בני הנוער כי יש לקחת את ההמלצות בעירבון מוגבל.
מעבר לסכנות לפגיעה פיזית במי שמאמצות אותן, לעצות היופי הרעילות יש פעמים רבות השפעה שלילית על הדימוי העצמי, בעיקר אצל צעירות וצעירים. בסקר גלובלי שנערך על ידי המותג דאב (DOVE) סיפרו יותר משליש מהנשאלות – ילדות ונערות בנות 10־17 - כי אידיאל היופי המוצג ברשתות גורם להן להרגיש רע עם עצמן. 40% סיפרו כי הן עוקבות אחרי חשבון אחד לפחות ברשתות החברתיות שגורם להן להרגיש פחות יפות. מחצית מהנשאלות העידו כי הרשתות החברתיות הן המקום הראשון שבו הן מחפשות לקבל עצות יופי ואסתטיקה.
מי שצריכים להתמודד עם המודלים הלא בריאים שהמתבגרות הצעירות מאמצות, או "רודפות" אחריהם, הם כמובן ההורים, בעיקר האימהות. אחת מהן היא נ', אמא לנערה בת 12. "בתור אמא שחוותה בעיות בדימוי גוף בדיוק בגיל של הבת שלי – והתמודדה עם השמנת יתר ודיאטות מגיל צעיר - אני חוששת שתפיסת המציאות שלה תתעוות. היא לא תצליח לראות את עצמה כפי שהיא, ותיתן מקום גדול מדי למראה החיצוני שלה על פני דברים אחרים", היא מעידה.
2 צפייה בגלריה
אידיאל היופי המוצג ברשתות גורם לנערות בגילי 17-10 להרגיש רע עם עצמן
(צילום: shutterstock)
היא מודה ש"המראה החיצוני תופס נפח גדול מהשיח בבית. בתי עושה השוואה תמידית לחברות בנות גילה, ובאופן קבוע בודקת את עצמה במראה , לפני האוכל ולאחריו. היא בררנית במזון – מה שמתבטא בין היתר בצמצום ארוחת בוקר, המנעות מאכילת כריך בבית הספר והמנעות מאכילה ליד חברים. וכמובן שהיא מדברת הרבה על הרצון לא להשמין".
היא גולשת ברשתות החברתיות?
"היא החלה בזה לא מזמן, וכבר עושה את זה ארבע שעות ביום, שזה המון. אני מקווה שהעומס בלימודים יתחיל לצמצם את זה".
הסביבה החברתית שלה מושפעת מעצות היופי ברשתות, וכתוצאה מכך גם היא?
"כן. יש לה קבוצת חברות שמבלות רוב היום בטיקטוק, כך שהן מודעות מאוד לנראות שלהן: בחירת ביגוד, איפור וטיפוח. הבת שלי גם משתפת אותי בסרטוני היופי ברשתות החברתיות ובציטוטים של יוטיובריות בנושאים כמו 'כיצד ג'ל גבות משנה את הפנים', 'למה אי אפשר להיכנס לבית הספר בלי ליפגלוס', 'כולן עושות הבהרת שיער בבית', ועוד. חלק מהמסרים הם רעילים ומסוכנים ואני מוצאת את עצמי מבהירה לה מה מותר ומה אסור לעשות, מה לא בריאותי ולא בטוח עבורה".
מה עושים? מומלץ להציף את הנושא ברמת התא המשפחתי. לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים במכון אדלר, מסבירה כיצד עושים זאת נכון, ובכלל, כיצד הורים צריכים להתייחס לנושא. "ראשית", היא אומרת, "יש לתווך להן את המציאות. בגיל הנעורים תפיסת המציאות מורכבת מהשפעה חברתית ומתוכן במסכים. לכן, זוהי חובתנו ההורית לתווך מציאות ולהעניק גם פרשנות בוגרת ומיושבת לנושאים המעסיקים את הצעירות בגיל זה. כך אנו מגדילים את הסיכוי לתפיסה מאוזנת ופחות קיצונית של התכנים שמוצגים ברשתות.
לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים, מכון אדלר"שנית, צריך לפתח אצלן חשיבה ביקורתית. כהורים, אנו חוששים שהצעירות תלכנה 'אחרי העדר'. על מנת למנוע מקרה של שיקול דעת מוטעה, עלינו להתחיל לפתח חשיבה ביקורתית. כך, למשל, נוכל לתקשר את ההבדל בין אדם שלמד לימודי רפואה לבין ההכשרה שיש למשפיען רשת, נתייחס להבדל בין מחקר לחוות דעת וכו'. זה יסייע לצעירות לראות את התמונה הרחבה ולקבל החלטות מושכלות ושקולות.
"בנוסף, יש ליצור שיח פתוח על נושאים של דימוי גוף, ניתוחים וכו'. כך, למשל, ניתן לשוחח על כוכבת רשת שניפחה את השפתיים, דוגמנית על שילוט חוצות בלבוש פרובוקטיבי וכדומה. בדרך זו נרחיב את זווית הראייה ואף נחייב התמודדות עם שאלות קריטיות, כמו: האם האופנה מכתיבה מה זה יופי? האם יש מצב שנצטער בעתיד על החלטה עכשווית?".
עצות היופי הרעילות יכולות, כאמור, לייצר תחושות של שנאה עצמית, דיכאונות וחרדות, ואף להוביל למצבים מסכני חיים של אנורקסיה ובולמיה. אינה ארצי, פסיכותרפיסטית, מנהלת תחום ההתמכרויות במרכז ד"ר טל ומרצה בפקולטה לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל, מסבירה לאן זה יכול להגיע ואיפה כדאי לשים את האצבע לסתימת הסכר.
אינה ארצי, פסיכותרפיסטית, מנהלת תחום ההתמכרויות במרכז ד"ר טל ומרצה בפקולטה לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאלצילום: עופר עמרם"ישנם מחקרים רבים המצביעים על התמכרות לרשתות חברתיות וקושי גדול להפריד בין דימיון לבין מציאות", היא אומרת, "כתוצאה מכך, בנות רבות חוות מצבי משבר נפשיים, חרדות, דיכאונות ותחושות כישלון. במקרים הקיצוניים יותר זה יכול להוביל להפרעות אכילה קשות. השלכה נוספת של הרשתות החברתיות והעצות הניתנות בהן היא יצירת חרדת החמצה – FOMO (באנגלית: Fear of Missing Out). הצעירות נמצאות תמיד בתחושת פספוס. יש כל הזמן התרחשות ברשתות ואני תמיד חייבת להיות שייכת אליו: שיהיה לי את הבגד חדש שהמליצו עליו, או לעבור את הטרנד האסתטי החדש".
איך אפשר להקל עליהן במציאות המורכבת הזו?
"צריך לעמת את הצעירות עם העניין ולהסביר להן שזה לא העולם האמיתי, שיש הבדל בין מצג השווא ברשתות החברתיות לבין המציאות. ממש בדומה למה שעושים עם פורנו. צריך לדבר עם הצעירות, למשל, על איך הגוף הנשי נראה באמת, כמה אחוזים של נשים נראות במציאות כפי שהן מוצגות ברשתות החברתיות, והאם המחיר לטווח הארוך הוא שווה את זה. השיח חייב להיות חיבור למציאות תוך חיזוק הביטחון העצמי".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף Dove
