בלי שנשים לב, עברנו את המחצית הראשונה של שנת הלימודים, והרשמה לכיתה א' מעבר לפינה (במהלך ינואר). בניגוד לשנים קודמות, השנה הזאת קצת שונה, מלאה בחוסר וודאות והורים מתמודדים עם דילמות חדשות לגבי עתיד ילדיהם.
מיטל ומצליח משה מגדרה הם הורים לשלוש בנות, שהצעירה מהן תעלה בשנה הבאה לכיתה א'. "אנחנו מתרגשים ועוד יותר חוששים", אומרת מיטל. "בפן הלימודי אני מאמינה שאפשר לנסות ולתגבר, להשלים פערים, אבל השנה יש גם את ההיבט הרגשי. למעלה מחצי שנה הם נמצאים בסוג של ריחוק חברתי וכל יום בגיל הזה הוא משמעותי. אין כמעט מפגשים אחר הצהריים, אין ימי הולדת וחסרה האינטראקציה בשגרה של חברים.
"עם הבנות הגדולות הרגשתי שהן יותר מוכנות, הן עברו הכנה לכיתה א'. מעבר ללמידה של מספרים ואותיות, הן למדו איך לשבת ליד שולחן, להקשיב למורה, להבין מתי צריך לצאת להפסקה, רכשו כישורים חברתיים, הכירו את סביבת הלימודים, דברים שבגן אי אפשר ללמוד ובייחוד שעד עכשיו הייתה תקופה ארוכה של סגר".
 מיטל ומצליח משה מיטל ומצליח משה
מיטל ומצליח משה
(צילום: אלבום פרטי)
מצליח מוסיף: "בשנה שעברה בקושי היה גן. בשנה הזאת הלימודים התחילו באמת רק לאחרונה, לכן אני מודאג גם בתחום הלימודי. אני חושש שמערכת החינוך לא תצליח להתמודד עם הפערים. החזק יהיה חזק, החלשים עלולים להישאר מאחור, זאת התמודדות לא פשוטה, לכן אני מחפש מורה פרטית, מישהי שתכין אותה. אנחנו חייבים לחזק את היסודות לבד".
"הרבה הורים בסביבה שלנו חוששים. אין להם מספיק ביטחון שהילדים ישלימו פערים".
החלטתם לאיזה בית ספר לרשום אותה?
מיטל: "יש לנו בשכונה בית ספר חדש, צומח ואנחנו מתבלטים אם לרשום לשם או ללכת למוכר והידוע. זאת דילמה לא פשוטה. זה שלב שבו אני אמורה לדעת, אבל אין אינדיקציה את מי לשאול או להתייעץ, גם לא עם אלו שלמדו בכיתה א' או ב', משום שהשנה הזאת לא מייצגת כלום.
"לא הוזמנו גם לסיור. יש קפסולות ואנחנו מבינים שזה לא אפשרי, אולי תהיה חשיפה בהמשך או מפגש חד יומי. אגב, אנחנו לא היחידים, הרבה הורים בסביבה שלנו חוששים. אין להם מספיק ביטחון שהילדים ישלימו פערים".

להכיר את בית הספר דרך הזום

"גליה, הבכורה שלנו, עולה לכיתה א'. קיווינו שנוכל להסתובב, להכיר ולראות בית ספר בפעולה", משתף נתנאל וייס מירושלים, אב לשניים. "לצערנו, השנה אין אפשרות לראות והאופציה היחידה היא דרך מפגשי הזום, ושם אי אפשר להתרשם כי זה המוני ולא אותנטי, מהונדס קצת.אני מרגיש, שבתקופה הזאת יש יותר ערפל בנוגע להרשמה לבתי הספר".
 נתנאל וייס נתנאל וייס
נתנאל וייס
(צילום: אלבום פרטי)
מה לדעתך אפשר לעשות אחרת?
"הייתי שמח אם היו מאפשרים לנו ימים פתוחים, בטווח של שעות, בקפסולות. לראות קצת, להכיר, לדבר עם הורים אחרי בית ספר. מאוד קשה לשלוח ילד לבית ספר על סמך התרשמות מהמסך. אנחנו נכנסים למערכת אחרת שדורשת יותר, וזה קצת מלחיץ.
"אני מאמין שרישום לכיתה א' הוא כרטיס כניסה לחיים הבוגרים. זאת נקודת ההתחלה להשפעה החינוכית, הלימודית וההישגית של הילד. אם בחרנו לא טוב, יהיה לנו מאתגר יותר לעבור בית ספר, כי הילדה מתרגלת לחברים ולמורים".
עוד הוא מוסיף: "אנחנו מדברים על זה בבית. מאחר ואי אפשר להתרשם מהמבנה, נכנסנו ביחד לאתר בית הספר שעליו חושבים. גם אנחנו כהורים חווים שינוי ומתרגשים מאוד. נעשה הכנה".
קראו עוד:

"רוצה ללוות את הילד ביום הראשון"

לירון וייס כהן מגבעת שמואל, אם לשניים, שהבכור יעלה לכיתה א' בספטמבר, אופטימית מאוד לגבי שנה הבאה. "בעלי ואני עובדים מהבית. אני מרגישה שהנוכחות שלנו תעזור לקליטה שלו", היא אומרת. "נחכה לו כשהוא יחזור מבית הספר, נהיה יותר ביחד, זה כיף ומרגש".
הייתה התלבטות לאיזה בית ספר לרשום אותו?
"לא. אני ארשום לבית ספר בשכונה שלנו, יש לנו רק אחד כאן. אנחנו גרים בשכונה מדהימה, קהילתית ומאוד יוצאת דופן. אני מאמינה שהקהילה והחברים זה מרכיב לא פחות חשוב בבחירה לרישום, מעבר לצוות ההוראה. חשוב שהוא וגם אנחנו נהיה מוקפים בסביבה טובה.
"בבית הספר היינו מספר פעמים בשנים קודמות, במסגרת הצגות קהילה שערכו לתושבים, אז אנחנו מכירים קצת את המקום והמבנה. לא יצא לי לראות את הדינמיקה בין התלמידים לצוות. אני חושבת שאם להורים יש אפשרות להתרשם, לדבר עם הורים אחרים, זה חשוב. אני דיברתי עם הורים שהיו מרוצים".
"אני חושפת את הילד לאותיות ומספרים, כדי שלא יהיה פער, אבל בעיקר חשוב לי כבר עכשיו לחזק אותו חברתית"
איך הקורונה משפיעה?
"אני חושבת על שנה הבאה, מקווה שהקורונה תהיה מאחורינו, נהיה חופשיים יותר. קשה לי למשל לדמיין את עצמי לא נכנסת לבית הספר ללוות את הילד שלי"
 לירון וייס כהן לירון וייס כהן
לירון וייס כהן
(צילום: קרן גנור)
אתם עושים הכנה כלשהי?
"כרגע לא מדברים על זה, יש עוד הרבה זמן, אבל צריך להכין לפני. אני חושפת אותו לאותיות ומספרים, כדי שלא יהיה פער, אבל בעיקר חשוב לי כבר עכשיו לחזק אותו חברתית. הוא מוקף חברים ואני רוצה שיהיה לו גם חבר טוב או שניים, שיהיו צמודים, עוגן אחד כלפי השני".
מה ההמלצה שלך להורים?
"בעיקר להורים לילדים קטנים. הבן שלי יליד דצמבר והשארתי אותו עוד שנה. אני מכירה הורים לילדי אוקטובר שמתלבטים. כדאי תמיד לחשוב אם הילד מסוגל לעמוד בזה. אני ילידת דצמבר ותמיד הרגשתי הכי קטנה. זה כמובן אישי מאוד".

לקבל מידע מכיוונים שונים

"הבן שלי עולה לכיתה א' ואנחנו בהתלבטות, משום שהוא רוצה לעלות לבית ספר אחר עם החברים שלו, שונה מבית הספר שאחותו לומדת, שבו גם אני למדתי ומכירה את הצוות", משתפת שרון גרגייר מפתח תקווה, אם לשלושה.
שתפי בהתלבטות?
"מצד אחד הוא רוצה ללכת עם החברים ואני מבינה אותו, זה מקנה הרבה בטחון וחשוב ללכת עם חברים טובים. מצד שני, לי יהיה קשה להתפצל, לנסוע לשני מקומות שונים, בכיוונים שונים".
 שרון גרגייר שרון גרגייר
שרון גרגייר
(צילום: אלבום פרטי)
גרגייר מדגישה: "אנחנו מסתכלים קדימה, לא רק לכיתה א'. אם יילך לבית הספר של אחותו, היא יכולה לעזור לו, ללוות אותו. כשתהיה גדולה, יוכלו לחזור ביחד והוא לא יצטרך צהרון. מצד שני, אני לא רוצה להטיל גם עליה את האחריות, אני רוצה שתהיה חופשיה. אנחנו צריכים לחשוב ולקבל החלטה, רק השבוע הנושא הזה עלה".
איך אתם מתכוונים לקבל החלטה?
"בעלי ואני מתייעצים בינינו, אבל לא רק. אני עובדת סוציאלית, עובדת עם מורים ומשפחות ואני מאוד אוהבת להתייעץ ולקבל מידע מכיוונים שונים ואז להחליט מה נכון. לאנשי מקצוע יש ניסיון וידע הם רואים דברים מבחוץ שלנו כהורים קצת קשה יותר".
יש לך עצות להורים?
"בכל החלטה לשדר לילדים ביטחון, גם אם אנחנו חוששים או חרדים. שיראו שאנחנו סומכים על המסגרת שבחרנו עבורם ושתמיד נהיה שם בשבילם".