1 צפייה בגלריה
מיכל ונתנאל
מיכל ונתנאל
מדברים ומשנים. מיכל ונתנאל, בני הנוער שחולמים פוליטיקה
(אלבום ביתי)
"מאז שאני זוכר את עצמי התעניינתי בפוליטיקה. במערכת הבחירות של 2015, כשהייתי בן שש, ידעתי להגיד מי עומד בראשות כל מפלגה", מספר אריאל מלול, בן 14 ממגדל העמק, רכז מחוז צפון ויו"ר גליל עמקים של נוער העבודה. והוא לא לבד - מיכל יופדוב (17.5) היא עוזרת פרלמנטרית הפעילה במפלגת ישראל ביתנו, יהב דורון (17) פעיל ביש עתיד ונתנאל שבו (16) פעיל שטח בליכוד.

המוטיבציה

"פוליטיקה תמיד עניינה אותי, ולפני כשנה וחצי הגעתי לכנסת כי היה בי רצון חזק לשנות את מה שקורה כיום", מספרת יופדוב, "רציתי להשפיע. הרגשתי שאין מספיק ייצוג שמדבר אל הדור הצעיר ואין התחשבות בנושאים המטרידים אותנו, גם לא דאגה לעתיד שלנו. אני חושבת שהרצון לשינוי בער בי בעיקר בשל הקושי שאני חוויתי כילדה. הייתי 'ילדה שקופה' בבית הספר, הוחרמתי והרגשתי שאני לא מקבלת מענה מהמערכת החינוכית. היום, בדיעבד, אני יכולה לומר שנכוויתי מהמערכת ומדרך ההתנהלות שלה, ולכן בעיניי התחום שצריך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו הוא החינוך".
הפניה כתבה מדריך פעילויות

"אני חושבת שהרצון לשינוי בער בי בעיקר בשל הקושי שאני חוויתי כילדה. הייתי 'ילדה שקופה' בבית הספר, הוחרמתי והרגשתי שאני לא מקבלת מענה מהמערכת החינוכית"
יופדוב, שמבטיחה להמשיך בעשייה הפוליטית לצד התואר שקטפה לאחרונה, עם זכייתה במקום הראשון בתחרות מיס יוניברס לנערות, מספרת על תחילת הדרך: "לפני כשנה וחצי החלטתי לפנות לח״כ אלינה ברדץ' יאלוב ממפלגת ישראל ביתנו, ושלחתי אליה מייל. כיום אני עוזרת פרלמנטרית, ומדי חודש אני נוסעת למשכן הכנסת לפגישות. בכל פעם אני מגיעה עם רעיונות חדשים כדי שהיא תעזור לי לקדם אותם, וכך נתרום לנו כדור הבא לגדול בסביבה טובה יותר. אני פעילה ברשתות החברתיות שפונות לבני הדור שלי, ומדי יום אני מקבלת הודעות כיצד ניתן לשפר את איכות החיים שלנו. בכלל, מבחינתי להיות הקול המייצג את הדור הצעיר זו תחושת שליחות אדירה".
יהב דורוןיהב דורוןאלבום ביתי
במקרה של יהב דורון, בן 17 מחולון, מגפת הקורונה שפרצה לחיינו הייתה הטריגר לעיסוק הפוליטי: "הגעתי לזה כשהייתי בן 14, בתקופה של הסגרים. זאת הייתה תקופה קשה שבה כולנו ישבנו בבית בחוסר מעש, והדבר היחיד שראיתי בטלוויזיה היה השידור שהיה בחדשות מדי ערב ב-20:00 שבו ראש הממשלה הסביר מה הולך לקרות הלאה, מה קרה ועוד.
"החלטתי שנמאס לי, והיה לי ברור שאם רוצים לשנות משהו אז חייבים לפעול מבפנים. בשלב הזה החלטתי לקרוא את המצע של כל מיני מפלגות, ממרצ ועד יהדות התורה. חיפשתי לאן אני יכול להצטרף, ושאלתי את עצמי איזו מפלגה באמת מציגה את הדעות שלי בצורה הכי טובה. אחרי כמה ימים הבנתי שבמפלגת יש עתיד יש לי הכי הרבה עניין. פניתי אליהם, ולמחרת בבוקר כבר הוסיפו אותי לקבוצה של הנוער. מאז אני יוצא להפגנות ולמחאות מאורגנות של המפלגה, ונפגש עם חברי הכנסת של המפלגה כמו עידן רול מיקי לוי, והיו לי גם מפגשי זום עם חברי כנסת נוספים".
האזינו: גיל ההתבגרות הוקדם - ונמשך מאוחר ממה שחשבתם

נתנאל שבו, בן 16 מתל אביב, החל גם הוא לגלות עניין בפוליטיקה בזמן הקורונה: "לא היה אז הרבה מה לעשות, וכך יצא שראיתי המון חדשות. לאט-לאט התחלתי להתאהב בפוליטיקה, ‏והבנתי שזאת המטרה שאני רוצה להתמקד בה. הבנתי שזה חשוב עבורי, שזאת הדרך שבה אני אוכל להשמיע את הצד שלי ולהילחם למען המדינה שלי. כיום אני פעיל שטח בליכוד. וזה אומר שאני יוצא להפגנות, תולה שלטים בתקופת הבחירות, ומנסה לשכנע כמה שיותר אנשים להצביע לליכוד".
אריאל מלול, ש"מתעניין בפוליטיקה מאז ומתמיד", מספר על העשייה שלו: "התפקיד שלי בעצם הוא לנהל את כל האזור, לשמור על קשר רציף עם מנהלי הסניף הבוגר במפלגה, ועם האנשים מהאזור בנוער, וגם לגייס אנשים חדשים מהאזור. התפקיד מאוד חשוב עבורי כי זאת הדרך שלי להשפיע, ולקחת חלק בארגון, ובמטרה שחשובה לי ולערכים שאני מאמין בהם".
אריאל מלולאריאל מלולצילום: שי אורנשטיין

התרומה

אמנם כל אחד מהם פעיל מפלגה אחרת, אבל אין ספק שהמכנה המשותף הוא שכולם מרגישים שהם תורמים לחברה, ופועלים לעשייה משמעותית עבורם ועבור המדינה: "אני מאמין שאם רוצים לשנות או לשפר משהו חייבים לעשות את זה מבפנים, ואני חושב שעדיף להיות זה שפועל, שעושה ומושך בחוטים ולא החוט שמושכים אותו", מסביר דורון, "לדעתי הנושא החשוב שיש לטפל בו כיום הוא הנושא המדיני. אני יכול לומר שזה נושא שמעורר בהרבה ילדים חרדה, למשל כשיש טילים ואזעקות או שמדברים על פיגוע בחדשות, ושהמחבל מסתובב חופשי. לכן, זה לפי דעתי הנושא הזה הוא הנושא הכי חשוב שיש לטפל בו, ורק כשנשיג שלום נוכל להמשיך לחיות כאן".
"לדעתי הנושא החשוב שיש לטפל בו כיום הוא המדיני. אני יכול לומר שזה נושא שמעורר בהרבה ילדים חרדה, למשל כשיש טילים ואזעקות או שמדברים על פיגוע בחדשות, ושהמחבל מסתובב חופשי"
יופדוב, לעומת זאת, סבורה שנושא החינוך הוא הנושא המרכזי שדרוש בו שינוי: "אני חושבת שלפני שבמערכת החינוך מדברים על חשיבות לימוד מתמטיקה או פיזיקה 5 יחידות לימוד, כדאי ללמד ערכים".
שבו דווקא חושב שנושא אחר הוא המרכזי: "מבחינתי, הנושא שהייתי רוצה לקדם הוא נושא המסתננים, חוק יסוד הגירה שיאפשר לסגור את הגבולות בפני מהגרי עבודה, יאפשר את הרחקת המסתננים למדינות המוצא שלהם ויעשה סדר בכל הבלגן שיש עכשיו, שכל מי שרוצה מגיע לישראל ונשאר ללא אשרה". ואילו מלול סבור כי נושא האוצר הוא הנושא העיקרי: "דווקא בתקופה הזאת, כשכל העולם בפתח משבר כלכלי, לדעתי מאוד חשוב לטפל בתחום האוצר לפני שנגיע לנקודת אל-חזור. חשוב גם לפעול וללמד את הנושא במסגרות החינוך, הן מבחינת ההשקעה במוסדות ובשכבות החלשות, והן כלימוד חינוך פיננסי".

הפוליטיקאים

מעניין ויפה לראות כי כאשר שואלים את בני הנוער אם יש פוליטיקאים שהם מתחברים אליהם, ואינם ממפלגתם, תשובותיהם בעיקר מפרגנות. דורון, למשל, מעיד: "אני ממש מתחבר למרב מיכאלי. היא אמנם היא לא נמצאת במפלגה שלי אבל הדרך שלה, השינויים והרפורמות שהיא מעבירה, ואיך שהיא עומדת על שלה בדברים שחשובים לה מעוררים השראה".
שבו מספר כי הוא מתחבר לח"כ בן גביר ולמסרים שלו, ומלול אומר כי הוא מעריך את שר התרבות והספורט חילי טרופר: "מבחינתי הוא מלח הארץ. כאדם וכפוליטיקאי, הוא היה מפקד בדובדבן, תרם כליה, הוא נכנס לתפקיד לא פשוט כשר התרבות והספורט לאחר תקופת קורונה והצליח לשקם במענקים את ארגוני התרבות שהיו סגורים המון זמן". ויופדוב מספרת כי "מהיכרותי עם הפוליטיקאים אני מתחברת למירי רגב, אישה עוצמתית, כזאת שמדברת בגובה העיניים , ובכל הקשור לפוליטיקה אני בהחלט רואה את התכונות האלו כהשראה".
ואיך מגיבות המשפחות? "ההורים מאוד תומכים וחושבים שזאת דרך נהדרת לבחור בה לחיים", מספר דורון, "וגם החברים תומכים ומתלהבים מזה שאני מכיר אנשים שהם שומעים עליהם רק בחדשות". גם שבו מספר על תגובות אוהדות: "אימא שלי שמחה שאני מעורב בפוליטיקה ושאני פעיל ימין, וגם החברים שמחים שאני פעיל. יש לי חברים שמאלנים שהם גם בעד הפעילות שלי, אבל נגד ‏הדעות שלי".
"ההורים והחברים תמכו בעשייה שלי כבר מההתחלה", מספר מלול, "הבעיה הייתה אחרת. כל פעולת נוער שאני נוסע אליה היא בתל אביב או בירושלים, ורק לעיתים רחוקות באזור הצפון, ולכן בהתחלה היה קשה להורים לתת לי יד חופשית ולאפשר לי לנסוע למרחקים. כיום, לאחר פעמים רבות שנסעתי, הם מרגישים בטוחים".
"בהתחלה שאלו אותי שאלות כמו -"מה לך ולזה?", והיו גם אמירות כמו: "זה המגרש של הגדולים", אומרת יופדוב, "אני חושבת שמאז הוכחתי את עצמי המון פעמים בכל מיני מקומות שבהם ייצגתי את העם , את המדינה ובפרט את הדור הצעיר, וכיום התגובות הטובות לא מפסיקות להגיע".

השאיפות

לגבי השאלה אם הם רואים עצמם בראשות הממשלה בעתיד, הרי שכולם שומרים על צניעות, אך אין להם ספק שגם אם לא יהיו ראשי ממשלה הם יעסקו בעתיד בפעילות פוליטית: "להגיד שאני רואה את עצמי בעתיד ראש ממשלה זה יהיה מאוד יהיר מצידי", אומר דורון," אבל אני יכול להגיד שאחת מהדרכים שאני רוצה לסלול לעצמי לחיים מתחילה בעבודה פרלמנטרית ומי יודע אולי אסיים כחבר כנסת, שר, או ראש ממשלה".
לכך מסכים גם שבו שאומר: "אני לא רואה עצמי כראש ממשלה, אני רואה את עצמי כחבר כנסת". ואילו יופדוב מסבירה כי עוד לפני כן יש הרבה דברים שכדאי וראוי לעשות: "הצעד הראשון שלי יהיה לרוץ לכנסת. בעתיד אני רוצה להיות שרת חינוך ולהשפיע על הדור הצעיר, זו שבאמת אכפת לה מהדור שגדל כאן. מבחינתי, רק אחרי שאהיה מרוצה ממה שקורה בחינוך, אחשוב על להתקדם הלאה ולהיות ראשת ממשלה. אין ספק שעד אז יש המון מה לשנות, לתקן ולהוסיף לחינוך שלנו".