אחרי כמעט שלוש שנים של זוגיות, בן זוגי ואני החלטנו שאנחנו מתחילים "לעבוד על ילדים", כלומר מקימים משפחה. היינו צריכים לעבור דרך כזוג, לפני שנהפוך להורים. והזוגיות ידעה ירידות ועליות, רגעי משבר ופיוס, אהבה גדולה, תשוקה ורומנטיקה. למדנו זה את זו, ונרקמה בינינו חברות טובה.
כשהתחלנו את מסע ה-IVF שלנו אחרי כשנה של ניסיונות להרות שכשלו, לא ידענו עד כמה ישפיעו הטיפולים עלינו כזוג, ועל כל אחד מאיתנו בעצמו. ההיאחזות אחד בשנייה היא הכוח שלנו.
זוגות שנמצאים בטיפולי פוריות חווים קושי מסוג אחר, כזה שלא תמיד אפשר להסביר במילים. הקושי הזה יכול להעצים את הזוגיות ולחזק אותה, ולעיתים הוא יכול להרחיק ולחבל בה עד כדי כך שהזוג יחליט לקחת הפסקה מהטיפולים כדי לחזק את הקשר.
קראו עוד:
דני וענת, ושלומי ומיכל (השמות המלאים שמורים במערכת, הם העדיפו להתראיין בחשיפה חלקית משום שהנושא רגיש עבורם), שני זוגות נשואים ללא ילדים, הסכימו לספר על הקשיים ועל הרגעים הטובים, ולתת עצה אחת או שתיים לזוגות שיוצאים למסע המטורף הזה.
שני הזוגות סיפרו שלפני הטיפולים הם רבו פחות וחוו יותר חום ואהבה. היו להם גם משברים, כמו לכל זוג, אך היה יותר קל לפתור אותם. מאז שהם התחילו את הטיפולים, הזוגיות השתנתה ויש יותר מתח ואי-הסכמות. אני הסקתי מכך מסקנה אחת ראשונה: פחות הורמונים שווים פחות עצבים.
"אנחנו דומים מאוד בתכונות מסוימות ושונים בתכונות אחרות", מספרת ענת, "אני רואה את העולם בצורה רגשית ואני מודאגת בקלות, אני מרשה לעצמי להתפרק ולבכות. למשל, היה לי חשוב להתחבר לרופא, להרגיש שהוא מבין את הקושי שלנו ומגלה אמפתיה. לדני זה היה פחות חשוב, הוא התמקד רק בצד המקצועי. אני פעילה מאוד בקבוצות פייסבוק של מטופלות, ושואבת משם המון מידע, ודני מתמודד עם כל העניינים הבירוקרטיים שאני לא אוהבת לעשות".
"אני רואה את מה שאשתי עוברת, ולצד זה אני משתדל לשמור על קור רוח. לכן העדפתי למצוא רופא מקצועי עם ניסיון, גם אם הוא לא הכי נחמד", דני אומר, "אני יותר קר רוח, ואני טוב בניהול משברים ובקבלת החלטות. לפעמים הניגוד בינינו גורם למריבות, אבל למדנו שאנחנו גם משלימים זה את זו".
"לצערי הזוגיות שלנו השתנתה מאוד, ולרעה", מיכל מספרת. "האינטימיות בינינו פסקה, יש לנו הרבה ויכוחים, אני יותר עצבנית, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבלות הרבה כי יש לנו המון הוצאות עבור הטיפולים, והחלטנו ללכת לטיפול זוגי".
"אנחנו הולכים לטיפול זוגי במסגרת קופת חולים, לעובדת סוציאלית", אומר דני, "זה מאוד עוזר לנו, הבנו יחד שאנחנו רוצים לשמור על הזוגיות והאהבה לפני שיגיעו הילדים, כי כמה אפשר לריב? ולמה שנהפוך להיות הורים שרבים כל הזמן?".
צריך הרבה אומץ ורצון כדי לבקש עזרה.
"נכון. אנחנו עצרנו את טיפולי הפוריות כרגע, אנחנו רוצים לשים את הזוגיות שלנו בפרונט. לפעמים חשוב לעצור ולא להיות על אוטומט, להסתכל רגע על הדברים מחוץ לתהליך ולחזור מחוזקים".
אילו עוד שינויים אתם רואים בתקופה הזאת?
"בתהליך הזה למדנו להכיר צדדים חדשים בכל אחד מאיתנו. ראינו שכל אחד מתמודד אחרת ושיש הרבה דרכים לבטא כאב ותסכול. יצא לנו לדבר הרבה על הדרך שבה אני מתמודדת עם כאב, לעומת זו של דני. אני בוכה הרבה ועצבנית יותר, הוא אופטימי מטבעו ומשתדל להיות עסוק ולשמור על שגרה. עם זאת, הוא תמיד אומר לי שאני גיבורה ושהוא רואה כמה אני מקריבה לתהליך. עבורי, דני הוא מקום בטוח לפרוק בו".
"הבנו שאנחנו רוצים לשמור על הזוגיות לפני שיגיעו הילדים, כי כמה אפשר לריב? ולמה שנהפוך להיות הורים שרבים כל הזמן?"
"שנינו נותנים מקום אחד לשנייה", אומר דני, "אנחנו לא מתקזזים על מי מקריב יותר, אלא מחזקים זה את זו על ההקרבה ששנינו עושים. למרות הקשיים והמשברים שיש בדרך, אנחנו ממשיכים. לא תמיד ברור לנו מאיפה הכוחות להמשיך, כנראה שהרצון המשותף להיות הורים חזק מכל כאב ומשבר".
יש לכם עצה לזוגות שיוצאים למסע הזה?
"חשוב לזכור שיש לכם אחד את השני. זה מאוד משמעותי ומחזק, כי יש כאלה שעוברים את התהליך הזה לבד. וכדאי גם לדעת שזה מסע מטלטל וארוך שיכול לקחת חודשים ואפילו שנים. גם אם יש בעיה אצל אחד משניכם, וגם אם אתם לא מצליחים להרות מסיבה שאינה נראית לעין, אל תכעסו על עצמכם. אתם לא אשמים, תשננו את זה כל הזמן, אתם לא אשמים".
"הטיפ שלי הוא לקבוע פגישה עם עובדת סוציאלית לפני תחילת הטיפולים", אומרת מיכל, ושלומי מחזק את דבריה: "אני גם חושב כך. פגישה איתה יכולה לעשות סדר לפני כל הבלגן ולתאם ציפיות יחד לגבי התהליך הצפוי. ככה אפשר לשמוע יותר על הדרך לפני שמתחילים ללכת בה, ולדעת מה מצפה לנו פחות או יותר כי תמיד יש הפתעות".
"גם אם יש בעיה אצל אחד משניכם, וגם אם אתם לא מצליחים להרות מסיבה שאינה נראית לעין, אל תכעסו על עצמכם. אתם לא אשמים"
להיות זוג בטיפולי פוריות זה אתגר ויש המון דרכים לצלוח אותו. אני מדמה את זה לגל בים שאם אברח ממנו הוא בכל זאת יגיע, לכן אנסה ללמוד את התנועה שלו ואתאים את עצמי אליו. אם בן זוגי מפחד מהים ואני לא אבין למה, לא אנסה לגרום לו להרגיש כמוני, לא אבטל את מה שהוא מרגיש, אנחנו שונים, אתן לו יד כדי שיידע שהוא ואני בטירוף הזה ביחד.
למדתי שלשנינו כואב, וכל אחד מאיתנו מבטא את זה אחרת, אנחנו לא מתחשבנים למי כואב יותר אלא מקשיבים מי צריך יותר תשומת לב. הטיפים שנתנו הזוגות קודם לכן יכולים להיות טובים לזוגות מסוימים ולאחרים לא. היו קשובים לעצמכם, לבני ובנות הזוג ותמצאו את הדרך שלכם להתמודד. אין נכון או לא נכון, יש אתכם ואת החלום המשותף שלכם.
הכותבת היא גננת, שחקנית קומית לילדים וכותבת תוכן
