בשיתוף תלמה
(צילום: ירון ברנר)
הוא רק בן 14 וכבר הספיק להפוך לשם דבר בספורט הקארטינג העולמי. דניאל מועלם מתל־אביב החל את דרכו בענף המוטורי בגיל 8 בלבד והכישרון וההקרבה הביאו אותו לרמות שטרם נראו בישראל. לצד התחרויות העולמיות שבהן הוא מתחרה, בשלוש השנים האחרונות הוא זוכה מדי שנה במקום הראשון באליפות ישראל לנוער בקארטינג, תואר שהוא מתכוון להמשיך לגרוף גם בתחרות הבאה והרביעית שלו.
את המפגש עימו אנו עורכים במסלול הקארטינג בבית ברל בכפר־סבא, מסלול שבו הוא מריץ כעת מנוע בשם רוטקס סיניור. "קיבלתי מנוע שתי פעימות חדש ואני מבצע עליו כעת הרצה לצורך הכנתו לתחרויות", הוא אומר. "המנוע החדש הוא חלק מהעלייה שלי מקטגוריית "OK" לקטגוריית "OK סיניור", שהיא הקטגוריה המתקדמת והקשה ביותר בענף הקארטינג. למעשה אפשר לעבור אליה רק בגיל 15, אבל בגלל שהגעתי לגיל 14 וחצי ואני נחשב לנהג בולט ברמה עולמית איפשרו לי לעבור לקטגוריה הזו כבר עכשיו".
במה זה שונה ממה שעשית עד היום?
"ברמה הזאת המסלולים הרבה יותר ארוכים וקשים, מגיעים למהירויות של 120-100 קמ"ש והמכוניות האחרות מאוד קרובות אליך במסלול, מה שאומר שצריך לקבל החלטות בשברירי שניות של ממש. אבל אני לא מפחד מכלום ומתכוון להמשיך להתקדם ולהצליח".
מי שהכיר לו את העולם המסעיר של תחרויות הקארטינג הוא סבו, דוד וינרייב, שהתחרה בעצמו בעבר כנהג מרוצי קארטינג. את המלאכה שהסב החל ממשיך הנכד, ובגדול. "סבא שלי אמנם הכיר לי את התחום, אבל למען האמת התחרויות האלה תמיד עניינו אותי", אומר מועלם, "גם היה לי כישרון לזה מגיל צעיר. כבר בפעם הראשונה שהתיישבתי במכונית קארטינג קלטו שיש הבדל ביני לבין הילדים האחרים. התחלתי עם חוג קארטינג של מכוניות 4 פעימות, המכוניות החלשות יותר, שרואים אותן במסלולי המגרשים, והשתלבתי והתקדמתי מאוד יפה בליגה הזו. עם הזמן, בעידודו של סבא שלי, החלטתי להתקדם למרוצי מכוניות 2 פעימות, וכיום אני מתחרה בתחום הזה בכל העולם".
מה זה בעצם מסלול שתי פעימות?
"שתי פעימות מיועד למי שנוהגים במסלולים שהם קצת יותר גדולים. התחלתי להתחרות ולהתאמן באליפות ישראל בקארטינג ובמסלולים בישראל, ואז התחלתי לנסוע לחו"ל, ברמה שכל שבועיים אני יוצא לחו"ל לתחרות. שלוש שנים ברציפות אני מחזיק בתואר אלוף ישראל לנוער ואני מקווה לשמור על הרצף היפה הזה גם בשנה הרביעית. השלב הבא בתחום שלי הוא מכוניות קארטינג עם הילוכים, שמגיעות כבר למהירויות של 160 קמ"ש, אבל למען האמת הקטגוריה הנוכחית שלי נחשבת לקשה ביותר בגלל השילוב של המהירות הגבוהה יחסית עם צמיגים מאוד רכים שמאוד מקשים על השליטה על הרכב".
לא מזמן חזר דניאל מתחרות הגראנד פיינל היוקרתית בבחריין למנועי רוטקס, תחרות שמתקיימת פעם בשנה ובה הוא ייצג את ישראל. "אני נושא את דגל ישראל על מכונית הקארטינג שלי ומכירים אותי כבר בתור נהג המרוצים הישראלי", הוא מספר, "זה גורם לי לגאווה גדולה שאני מייצג ככה את המדינה".
אתה מצליח לשלב את הספורט התובעני הזה עם לימודים?
"בית הספר שלי מאפשר לי ללמוד בזום ובאונליין וכשאני מגיע לארץ אני משלים פערים, אבל למען האמת אני לא באמת מצליח לצמצם את הפערים במאה אחוזים. אני מודה להורים שלי שמבינים את זה, תומכים בי ומאפשרים לי להגשים את החלום שלי. זה ממש לא מובן מאליו".
לדבריו, "למי שכמובן מגיעה התודה הכי גדולה הוא סבא שלי, שתומך בי כל הזמן ובעצם דואג לי לטיסות, להגעה לתחרויות וכל העניינים מסביב. לא חושב שהייתי מסוגל לעשות את זה בלעדיו. יש לנו קשר מאוד מיוחד ואני מאוד אוהב אותו".
מה אנשים לא יודעים על הספורט שלך?
"שהוא מאוד פיזי. מי שלא מכיר חושב שצריך רק לשבת במכונית ולא לזוז יותר מדי, אבל המאמץ הפיזי בנסיעה במכונית קארט במהירות של 100 קמ"ש, בלי חגורה ובלי חלון, כשאתה נמצא בתנוחה נמוכה על הכיסא – הוא עצום. בכל מרוץ אני מאבד שני ליטרים נוזלים, ולכן כושר ותזונה הם חלק בלתי נפרד מההכנה שלי. יש לי מאמנת מנטלית ומאמן כושר ואני עובד הכי חזק על כל הדברים שאני צריך לשפר בשביל להיות הנהג הכי טוב שיש".
מה החלום שלך?
"הטופ בתחום שלי אלה מרוצי הפורמולה 1, וכשאהיה גדול יותר אני בהחלט שואף להגיע לשם. פורמולה 1 זה כבר סוג של מכונית־על, אבל בסופו של דבר זה כמו מכונית קארט בגדול, ואני מאמין ביכולות שלי".
דניאל לא נמצא הרבה בארץ, אבל כשהוא כן מגיע ונפגש עם החברים בבית הספר הוא זוכה לתמיכה והתלהבות מהעיסוק הלא שגרתי שלו. "אנחנו מדברים על זה הרבה בבית הספר ואני מראה לחברים סרטים ממרוצים שלי באירופה ובמיוחד משמיע להם את השדר שאומר את השם שלי באנגלית ומגדיר אותי כנהג המרוצים מישראל", הוא מספר.
אתה נהג המרוצים הישראלי היחיד כיום בקטגוריה שלך?
"כן, והדבר הזה מביא לכך שיש לי כיום חברים מכל העולם, כולל ממדינות ערביות כמו בחריין או לבנון, כי לפעמים יש לנו תחרויות במדינות ערביות כמו דובאי למשל. זה מאוד מיוחד מבחינתי. אני נהנה להיות השגריר של ישראל בתחרויות האלה".
מה המסר שלך לילדים ולנערים שרוצים גם להתמחות בספורט אבל חוששים מהאתגרים והקשיים בדרך?
"שאם הם אוהבים את הספורט שהם עוסקים בו, שלא יהיה שום שלב שהם יוותרו לעצמם, למרות האתגרים והקשיים בדרך. בסופו של דבר אני חושב שהכי חשוב זה לאהוב את מה שאתה עושה".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תלמה
פורסם לראשונה: 08:00, 27.01.22
