המכתב הבא שקיבלתי היה אחד המשמחים שנתקלתי בהם. הוא הזכיר לי כמה כוח יש למחנכת עם הרבה מעוף ויצירתיות להשפיע על חייו של תלמיד:
"אתמול, הילד שלי שלומד בכיתה ג' חזר מבית הספר עם חיוך ענק על הפנים. מבחינתנו מדובר בהפתעה מרעישה, עד עכשיו כל יום בבית הספר היה סיוט מתמשך עבורו. הוא לא סבל מחרם, זה סתם שהילדים בכיתה שלו לא התחברו אליו ולכן לא הזמינו אותו למשחקים.
קראו עוד:
"בהתחלה הוא עוד ניסה לעשות משהו, להגיד למחנכת שלו, אבל אחרי שהוא הבין שזה לא עוזר הוא הפסיק. השנה הגיעה לבית הספר שלו מחנכת חדשה שאמרה שהרבה יותר חשוב לה מהלימודים זה קודם כול היחס החברתי, ושאם יהיה ילד שלא ירגיש טוב בכיתה שלה - היא נכשלה מבחינתה. אז היא יזמה את 'ספסל החברות'
"מדובר בספסל שנראה בכוונה כמו כל ספסל אחר, כדי לא לתת תחושה לא נעימה של חריגות לילד שיושב עליו, ושכל ילד שמגלה שאין לו עם מי לשחק בהפסקה מוזמן לשבת עליו, וכך הילדים האחרים יידעו. כדי שהעסק יעבוד, כך סיפר לי הילד שלנו, היא אמרה להם שבכל שלוש הפסקות שבהן אף ילד לא יצטרך לשבת על הספסל, היא תתגמל את הכיתה בעוד הפסקה אחת על חשבונה. כמובן שבתנאים האלה כל הכיתה התגייסה למהלך.
האזינו: שינויים והתחלות - למה הם קשים, למה הם טובים
"הילד שלי התחיל את היום רגיל מבחינתו, אף אחד לא הזמין אותו לשחק, ואז הוא נזכר בספסל והתחיל לצעוד לכיוונו, וכבר ילד אחד קלט אותו ודאג שישתפו אותו במשחק. למחרת הסיפור חזר שוב ושוב, עד שמאותו יום ראשון לא היה יום שהילד לא היה שותף למשחקים. אתמול, כמו שכתבתי, הוא אמר לי: 'אימא, מאז שהמורה החדשה הגיעה זו התקופה הכי טובה של החיים שלי'. תראה עד כמה שזה פשוט, ואיך חייהם של ילדים רבים יכולים להשתנות בעקבות רעיון מבורך ומקסים שכזה. בברכה, מוריה".
*
השבוע התקיימה בבית הספר שלי אסיפת הורים, ונזכרתי איך פעם אחת הגיע אליי הורה לילד מצטיין שלא הפסיק לשאול אותי שאלות בנוגע לציונים של הילד - איך הוא במתמטיקה ואיך הוא באנגלית, ואם הוא מחסיר שיעורים, ופתאום אני קולט שכל הפגישה שלי איתו עוסקת רק בציונים. זה נראה לי מביך. הילד שלו היה אחד התלמידים העצובים ביותר בכיתה, ואבא שלו עסוק בכמה הוא קיבל במתמטיקה. בן אדם תתעורר! לפני מתמטיקה, מה עם החיוך של הילד שלך? מה עם שמחת החיים? מה עם החלומות?
ואז חשבתי לעצמי איזה מדהים זה יהיה אם ההורים היו שואלים אותי באסיפת ההורים הבאה שלי את עשר השאלות הבאות, המסודרות לפי סדר החשיבות:
1. הילד שלי מאושר אצלך בכיתה? כמה פעמים יוצא לו לחייך?
2. איך הוא מתנהג עם החברים שלו? הוא אכפתי ומתחשב?
3. הוא שיתף אותך פעם בחלומות שלו? הוא אמר לך מה הוא רוצה להיות?
4. לדעתך הוא מאמין בעצמו?
5. אתה חושב שהוא מספיק פתוח איתך כדי להרגיש מוגן בכיתה?
6. איך אנחנו כהורים יכולים לעזור לך לעזור לילד שלנו?
7. יצא לך לבדוק האם כשהוא אוכל, הוא גם מסתכל אם יש אוכל לחברים שלו?
8. תוכל להזכיר לו להרים את הכיסא בסוף היום כדי שהמנקה לא יצטרך להתאמץ?
9. יש לו דרך ארץ?
10. דרך אגב, איך הוא בלימודים?
אבינועם הרש הוא מחנך, חבר מערכת "הגיע זמן חינוך", יזם חינוכי ואב לארבעה ילדים
