בעבר היינו צריכים לחנך את הילדים לא לפתוח את הדלת לאנשים שאנחנו לא מכירים, לא לדבר או ללכת עם זרים או להיזהר בגן השעשועים. היום אנחנו משחקים במגרש אחר לגמרי וצריכים ללמד את הילדים התנהלות נכונה ברשת, אבל גם זה לא תמיד מספיק. העולם הטכנולוגי מלא בגירויים ובאפשרויות, והילדים, שהרבה פעמים מבינים בהתקדמות הטכנולוגיה הרבה יותר מהוריהם, נחשפים לסכנות מסוגים חדשים.
כדי להתמודד עם הבעיה הזו מתפתחות כל הזמן עוד ועוד טכנולוגיות לבקרת הורים. תפקידן הוא לנטר את הפעילות המקוונת והלא מקוונת של הילד שלכם. הן יכולות לחסום אותו מלצפות באתרים ובאפליקציות מסוימות, להגביל את משך הזמן שהוא מעביר במכשירו, לעקוב אחר מיקום המכשיר שלו בזמן אמת, ועוד.
טכנולוגיות לבקרת הורים צוברות תאוצה אדירה ברחבי העולם: בארה"ב אנו מזהים צמיחה של למעלה מ-50% בכל שנה בחיפושים ברשת הקשורים למוצרי בקרת הורים. בישראל, לעומת זאת, אין כמעט שינוי בחיפוש לאורך השנים האחרונות. אצלנו יש שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא מגוון מצומצם יחסית של פתרונות מוצעים, והשנייה היא חוסר המודעות לסכנות הכרוכות בשימוש בטכנולוגיה בגיל צעיר.
לגבש תפיסת עולם
עד כמה הורים מודאגים מהשפעת המסכים על ילדיהם? ובכן, מאוד. ניתן לומר שהרוב הגדול של ההורים מוטרדים מהתכנים שאליהם נחשפים ילדיהם, מההשלכות של כמות שעות המסך, מהקושי להתעניין בתחומים אחרים, מהשמנת יתר, מחוסר פעילות, מהסתגרות בחדר ומאובדן סמכות הורית.
אז מה עושים? גם בקרת הורים, כמו כל החלטה חינוכית הורית, כרוכה בשיתוף פעולה וחשיבה הדדית. לעיתים להורים יש תפיסות שונות בתחום הזה, וחשוב לדבר עליהן ולחפש את הקו המשותף. הורים חייבים לחשוב על נושא המסכים לעומק – מה היתרונות של השימוש במסכים, מה הכישורים שהילדים רוכשים? מה המחירים השונים של השימוש בהם, מה העמדות והערכים שלנו בנושא? איך אנחנו מגדירים שימוש רצוי והולם לעומת שימוש יתר? ומה נהוג ומקובל בסביבה שבה הילדים שלנו גדלים?
אחרי שחשבתם על הנושא, יש לקבל החלטות קונקרטיות: באיזה גיל לאפשר לילד צפייה בתכנים שונים? מתי הילדה תקבל טלפון משלה, והאם הוא יהיה טלפון חכם או פשוט? האם המכשיר שייך לילד וזמין לו כל שעות היום, או רק בזמנים מסוימים? האם יש סיסמה למכשיר ואם כן, מי יודע אותה? השאלות לא שונות מסוגיות אחרות הקשורות לפיקוח הורי כמו אכילת ממתקים, הכנת שיעורי בית או עזרה במטלות הבית. בכל המקרים הללו חשוב שההורים יחליטו על המדיניות שלהם וימצאו את הדרך לנהל את חיי הבית בהתאם.
איך כדאי להתנהל?
נתוני חברת נטורל אינטלג'נס מראים כי אפליקציה לבקרת הורים צריכה לכלול את המאפיינים הבאים: מסנן אינטרנט ואפליקציות (המאפשר לכם לבחור לאלו אתרים ואפליקציות ילדכם רשאי לגשת, להגדיר כללים עבור אתרים ספציפיים, ולאפשר גישה או לחסום קטגוריות ספציפיות של אתרים), ניהול זמן מסך, מעקב אחר מיקום ודוחות פעילות. הטובות ביותר כוללות גם ניטור שיחות ו-SMS, לחצן מצוקה, מניעת גישה לתכנים פורנוגרפיים, התראות בנוגע לשליחה וקבלה של תמונות או וידאו בעייתיים. יש מגוון סוגים של אפליקציות, חלקן יותר פולשניות מהאחרות, ולכן חשוב להיות פתוחים עם הילדים ולהסביר את ההיגיון מאחורי הניטור הזה.
גם בהיבט הפסיכולוגי, התקשורת בין הורה לילד היא הדבר החשוב ביותר והיא שתסייע להורה לוודא שהתכנים שילדיו צופים בהם מותאמים לגיל. אם ישנו פיקוח על השימוש בטלפון – חשוב שהדבר יהיה שקוף וידוע בפני הילדים, ושהסיבות לכך יוסברו באופן ברור. הילדים צריכים להבין שהפיקוח או ההגבלות באים לשמור עליהם ואינם נובעים מחוסר אמון. כמו כן חשוב שיידעו שההגבלות הללו זמניות ושככל שיגדלו ויפגינו אמינות ואחריות, יהיו פחות הגבלות. הדבר חשוב מאוד לשמירה על אווירה טובה של אמון והדדיות בתוך הבית. הפחתת הגבלות עם הזמן מסייעת לפיתוח אחריות אישית ושיקול דעת.
מצבים שאליהם כדאי לשים לב
צריך לזכור שבחיי היומיום העמוסים משימות אלה לא קלות, ולעיתים יש נטייה לוותר על בניית חזון הורי והשקעה ביישומו. בנוסף, חשוב לזכור את תופעת ההתמכרות למסכים, ולכן יש לשים לב להתנהגויות חריגות. למשל, כשהילד לא מפנה זמן לפעילויות נוספות מלבד השימוש במסכים, נמנע מאכילה, מתקשה לקום בבוקר, כשיש פגיעה בתפקוד בבית הספר, צמצום פעילות הפנאי וחיי החברה. יש לשים לב כי פעמים רבות פעילות הילדים קורית ברשתות החברתיות, ואנו נוטים לחשוב שהעולם החברתי של הילדים תקין, אך לא כך הדבר. אם זהו כל עולמם – כנראה שיש כאן בעיה.
ניתן לפנות למגוון דרכי טיפול, כגון הדרכות הורים שבאות לתמוך במנהיגות ההורית וביחסים בבית, טיפול רגשי ואף טיפול ספציפי בהתמכרות למסכים.
אבי כץ הוא מנהל תחום בקרת הורים בחברת ההייטק נטורל אינטליג'נס.
ד"ר גליה אנקורי היא פסיכולוגית קלינית במרפאת בריאות הנפש ילדים ונוער במכבי שירותי בריאות בנתניה, ומרצה במכללה האקדמית תל-חי.
