בשיתוף תלמה
תלמה - נועה גרטי, מתעמלת אמנותית
(צילום: ירון שרון ונועה גרטי, במאי: אסף אושי, הפקה: אמילי חביב)
יש ימים שבהם נועה גרטי חוזרת הביתה רק בשעות הערב המאוחרות, אחרי שעות ארוכות של אימונים באולם. לפעמים גם זה לא מספיק לה. "אני אוהבת לרוץ כשמאוחר. גם בימי שישי אני יוצאת לרוץ ב-10 בלילה".
עבור נועה, כמו הנערות והנערים האחרים שזכו בפרויקט "הספורטאיות והספורטאים המבטיחים של ישראל" של ynet ותלמה, היום מתחיל הרבה לפני בית הספר ומסתיים הרבה אחריו. בין לבין: אימונים, תחרויות, תחזוקת ציוד ולמידה מתמדת של הגוף ושל גבולותיו.
במסגרת הפרויקט "הספורטאיות והספורטאים המבטיחים של ישראל", נבחרו בנות ובני נוער מענפים שונים – כולם בתחילת הדרך, אבל כבר מתרגלים שגרה שמזכירה ספורטאים בוגרים. הם מגיעים ממקומות שונים בארץ, מתאמנים במסגרת מועדונים וקבוצות ומשלבים בין לימודים לאימונים אינטנסיביים. לצד טיפוח ההישגיות, הדגש הוא גם על הדרך: ההתמדה, ההתמודדות עם עומס והיכולת להמשיך להתקדם לאורך זמן.
"המאמנת שלי הפכה אותי למי שאני"
נועה החלה להתעמל בגיל 6, כשאמא שלה רשמה אותה לחוג להתעמלות אמנותית. עם השנים, מה שהחל כעוד פעילות של אחר הצהריים הפך למרכז החיים שלה. היום היא מתאמנת במכבי באר יעקב - האגודה שבה גדלה ושבה, לדבריה, עיצבו אותה גם כספורטאית וגם כאדם. " יוליה, המאמנת שלי, היא השראה ענקית בשבילי", היא אומרת. "היא כמו אמא שנייה. היא הפכה אותי למי שאני".
שגרת האימונים של נועה דורשת ממנה להיות מתוכננת כל הזמן. היא מתאמנת חמש פעמים בשבוע ובימים שבהם אין אימון קבוצתי היא מתאמנת לבד - אירובי, כוח, פילאטיס וריצות. "אם אני יודעת שמחכה לי יום ארוך, אני כבר מתארגנת מראש גם לבית הספר וגם לאימון", היא מספרת. "אני חייבת שהכול יהיה מסודר".
אימוני הצהריים שלה נמשכים בין שש לשש וחצי שעות ובימי אימון מלאים הם יכולים להגיע גם לעשר שעות ביום. לכן, עוד לפני שהיא יוצאת מהבית, היא כבר דואגת להכין הכול מראש: בגדי אימון, ציוד, אוכל - ובובת מזל קטנה שנמצאת תמיד בתיק שלה. "קיבלתי אותה מסבתא שלי, היא תמיד איתי", היא אומרת בחיוך.
"כל טעות קטנה נמדדת"
בהתעמלות אמנותית, מסבירה נועה, אין הרבה מקום לטעויות. תרגיל אחד נמשך דקה וחצי, אבל כל תנועה בו צריכה להיות מדויקת. "כל טעות קטנה נמדדת", היא אומרת.
גם אחרי שנים בענף, נועה מודה שיש רגעים שבהם הכול מרגיש קשה מדי. "היו המון רגעים שחשבתי לוותר", היא משתפת. "שהרגשתי שאני כבר לא מסוגלת ושכואב לי הגוף". אבל המחשבות האלה מעולם לא התממשו. "אם יש לי מטרה, אני עומדת בה", היא אומרת בחיוך. "לוותר לא בא בחשבון".
מי שעוזרים לה להמשיך הם בעיקר הוריה, שתומכים בה לאורך כל הדרך. "כשאני באה אחרי יום קשוח, הם תמיד יתנו לי חיבוק, בלי לשאול יותר מדי", היא מספרת. "גם אם אני שבורה או כואב לי משהו - הם תמיד שם בשבילי".
גם היום, נועה ממשיכה לבחון את עצמה כל הזמן. לפעמים היא חוזרת לסרטונים ישנים מתחילת השנה כדי לראות את ההבדלים ולפעמים ההתקדמות מורגשת דווקא במהלך האימון עצמו - כשהיא פתאום מצליחה בתרגיל שבעבר היה לה קשה.
"לנצח את עצמי"
לנועה יש מטרות גדולות והיא לא מסתירה אותן. היא רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר, לזכות ולהצליח בענף שבו היא משקיעה כמעט את כל יומה. "בעתיד אני רואה את עצמי מאמנת באגודה שלי", היא אומרת.
אבל בניגוד לספורטאים צעירים אחרים שמדברים בעיקר על פודיומים ומדליות, אצל נועה החלום נשמע קצת אחרת. "אני רוצה להגיע הכי גבוה שאני יכולה בלי ויתורים", היא אומרת. "העניין הוא לא רק לנצח מישהי אחרת, אלא לנצח את עצמי".
ובינתיים, בין האימונים הארוכים, הכאבים והשגרה האינטנסיבית, לנועה חשוב להעביר מסר לילדות שרוצות להתחיל להתעמל כמוה. "זאת חוויה שמשנה אותך", היא אומרת. "יהיו המון מכשולים בדרך, אבל את חייבת ללמוד לא לוותר לעצמך".
בשיתוף תלמה
