בשיתוף תלמה
מה משותף לילד בן 13 שהתאהב בטריאתלון רק לפני כמה שנים ולמדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל בטאקוונדו? שניהם יודעים שההישגים הגדולים לא תמיד מתחילים בניצחון, אלא דווקא ברגע שבו מחליטים לא לוותר, גם כשהדברים לא הולכים לפי התוכנית.
במסגרת פרויקט "הספורטאיות והספורטאים המבטיחים של ישראל" של ynet ותלמה נבחרו עשרה בני ובנות נוער, בעלי הישגים ספורטיביים יוצאי דופן ופוטנציאל להפוך לדור הבא של הספורט הישראלי. כל אחד מהם פוגש ספורטאי מוביל לשיחה על הדרך, על הקשיים ועל הערכים שמלווים אותם הרבה מעבר לתחרויות.
אורי כהן, בן 13, מתחרה בטריאתלון - ענף שמשלב שחייה, רכיבה על אופניים וריצה. הספורט נכנס לחייו כמעט במקרה. "ההורים שלי היו עושים טריאתלון בשליחים", הוא מספר. "אני התחלתי בשביל הכיף, עם חברים, ורק לפני שנה בערך התחלתי לקחת את זה יותר ברצינות."
מי שפוגשת אותו היא אבישג סמברג - מדליסטית הארד האולימפית מטוקיו ואחת הספורטאיות הבולטות בישראל. גם היא זוכרת היטב איך הכול התחיל. "התחלתי בגיל שש", היא מספרת. "מהשיעור הראשון פשוט נדלקתי על זה."

אבישג ואורי 25.6
אבישג ואורי 25.6
"הרגע שהעפלתי לאולימפיאדה - היום הכי מאושר בחיים שלי. הבנתי שאני מסוגלת"
(דנה דולי)

אלא שהמפגש ביניהם לא עוסק רק באהבה לספורט, אלא בעיקר ברגעים שבהם צריך לבחור אם להמשיך להילחם. אורי מספר על אחת התחרויות המשמעותיות עבורו. אחרי שחייה לא מוצלחת ורכיבה שבה איבד מקומות, הוא יצא לריצה כשהוא רק במקום השישי.
"ידעתי שבאתי לפה בשביל להגיע לפודיום", הוא מספר. "התחלתי לצמצם את הפערים, ובסוף סיימתי שלישי. מבחינתי, זה היה שווה יותר ממקום ראשון. העובדה שהצלחתי לחזור בזכות הרצון שלי - זה היה הניצחון האמיתי."
אבישג מחייכת ומיד מזדהה. "חד משמעית", היא עונה. מבחינתה, גם הרגע הגדול ביותר בקריירה לא היה המדליה האולימפית. "הרגע שהעפלתי לאולימפיאדה היה יותר משמעותי מהמדליה עצמה. באותו יום הבנתי שניצחתי את התחרות הכי חשובה - הצלחתי להגיע לשם."
היא מספרת לאורי על הלחץ העצום שליווה אותה באותו יום, ועל התובנה שהבינה דווקא כשהכרטיס לאולימפיאדה היה ביד. "זה היה היום הכי מאושר בחיים שלי", היא אומרת. "יותר מהרגע שבו זכיתי במדליה. כי פתאום הבנתי שאני מסוגלת."
זאת בדיוק הנקודה שבה השיחה הופכת מסיפור על הישגים לשיחה על אמונה עצמית. שניהם מבינים שהמדליות הן רק התוצאה הסופית. מה שבאמת משנה הוא הרגע שבו הספורטאי מתחיל להאמין שהוא ראוי להיות שם.
אבל כמו בכל מפגש טוב, יש גם רגעים קלילים. אורי מנסה ללמד את אבישג איך עולים מהר על האופניים - קודם כל עם הרגל החלשה. הניסיון מסתיים בצחוק גדול, והיא ממהרת לבקש מהמצלמה: "את זה תחתכו." רגע אחר כך היא כבר משנה את דעתה: "אבל תראו גם שהצלחתי."
אבישג ואורי 25.6
אבישג ואורי 25.6
אורי כהן
(דנה דולי)

בסיום המפגש נדמה שהחיוך נשאר על הפנים של שניהם. אורי קיבל הצצה לדרך שעוברת כל אלופה, ואבישג פגשה נער שמזכיר לה את עצמה בתחילת המסע עם ניצוץ בעיניים, אהבה אמיתית לספורט, ובעיקר אמונה שאפשר תמיד לסגור את הפער. כי בסופו של דבר, גם בטריאתלון וגם בטאקוונדו, הניצחון הגדול ביותר מתחיל הרבה לפני קו הסיום. הוא מתחיל ברגע שבו מחליטים להמשיך לרדוף אחרי המטרה, גם אם נראה שהיא מתרחקת.
בשיתוף תלמה