בשיתוף תלמה
הרוגבי נחשב לאחד המשחקים הקבוצתיים הקשוחים ביותר בעולם, עם ממוצע של 30 פציעות בכל שעת משחק. בדיוק מסיבה זו, די מפתיע לגלות שהמשחק קיבל התאמה לספורט הנכים, ולא סתם נכים – אלא כאלה עם פגיעות בארבע גפיים. נכון, רוגבי על כיסאות גלגלים לא לגמרי דומה למקור, אך בכל זאת מדובר במשחק די אלים שכרוך בהתנגשויות בין כיסאות גלגלים "משוריינים". למעשה, הוא מבוסס על שילוב של מספר ענפי ספורט: כדורסל בכיסאות גלגלים, כדוריד, הוקי ורוגבי. אך בגלל שהנקודות מושגות על ידי הנחת הכדור באזור הטאצ'דאון כמו ברוגבי הרגיל, הוא זכה לשם הזה.

אבל זו לא רק אלימות. יש כאן גם המון חוכמת משחק ושיתופיות קבוצתית. ומי שכבר "נדלק" על הספורט המיוחד ויוצא הדופן הזה הוא יהלי אביעד בן ה-8 מחולון המשחק בקבוצת ספיבק ברמת גן זה כשנה וחצי.
יהלי סובל משיתוק מוחין ומתנייד בכיסא גלגלים או בהליכון, מעבר לכך הוא ילד רגיל שילמד השנה בכיתה ג' בבית ספר ממלכתי בעיר. "רוגבי על כיסאות גלגלים דורש מהירות, ריכוז וכוח", הוא מעיד, "אני מגיע למועדון להתאמן פעם בשבוע ואוהב את האימונים ואת החברים שהכרתי דרך המשחק. אני גם מאוד נהנה מכך שאני משתפר מפעם לפעם. מה שעושה לי הכי כיף זה להבקיע גולים. החלום הגדול שלי הוא לזכות במדליה כשאני מייצג את המדינה".
4 צפייה בגלריה
יהלי אביעד ונריה קרסנטי
יהלי אביעד ונריה קרסנטי
יהלי אביעד ונריה קרסנטי. חולמים על מדליה אולימפית
(צילום: ענר גרין)
4 צפייה בגלריה
יהלי אביעד
יהלי אביעד
יהלי אביעד. בהתחלה אמא פחדה, בסוף התרגלה
(צילום: ענר גרין)
מי שמלווה את יהלי לכל האימונים במועדון היא אימו, שירלי, שמודה כי בהתחלה היא חששה מעט למראה הספורט הקשוח. "ענף הרוגבי של המבוגרים הוא ענף של התנגשויות, ובהתחלה פחדתי על יהלי כי ראיתי שזה לא משחק עדין", היא אומרת, "אבל בפועל יהלי ניסה כל מיני ענפים – וזה מה שהכי משך אותו. עם הזמן הבנתי שזה לא רק התנגשויות של כיסאות גלגלים אלא משחק שדורש תכונות של שיתופיות והובלה, שמאוד מעלה לו את הביטחון האישי, במיוחד כשהוא מקבל מדליות. יהלי משחק רוגבי עם קבוצת ילדים בני גילו, כך שהמשחק תרם לו רבות גם מהבחינה החברתית. כיום זהו הספורט היחיד שיש לו ממש שאיפות עתידיות להתפתח בו כשחקן בוגר ולייצג את המדינה".
לישראל יש נבחרת בוגרת של רוגבי על כיסאות גלגלים ואחד השמות הבולטים בה הוא נריה קרסנטי (26). הוא נמצא בנבחרת רק ארבע שנים, והגיע אליה בדרך לא שגרתית. "נולדתי עם מחלת מפרקים שגורמת לחוסר גמישות בגוף שלי, וכתוצאה מכך אני סובל מצליעה בשתי הרגליים ומתפקוד לקוי בידיים", הוא מספר, "למרות זאת, כל חיי ניסיתי להתעלם מהעובדה שאני סובל ממגבלה פיזית וראיתי את עצמי כעוד אדם רגיל לגמרי. התגייסתי לצבא בהתנדבות ואף שרתתי במודיעין של יחידת דובדבן. לאחר השחרור מהצבא הגעתי למסקנה שאני לא יכול להתעלם יותר מהמגבלות הגופניות והחלטתי לקחת את הקושי הפיזי למקום טוב יותר, למקום של ספורט. כך יצא שהגעתי למועדון ספיבק לנכים והתחלתי לשחות בבריכה. אחרי מספר חודשים של שחייה פנו אליי יום אחד חברים מקבוצת הרוגבי ושאלו אותי מאיזו מגבלה אני סובל. כשסיפרתי להם שיש לי בעיה בארבע הגפיים, הם מאוד התלהבו כי הם הבינו שיש להם פה שחקן פוטנציאלי".
איך הרגשת במשחק הראשון? "מאחר שכאמור כל חיי ניסיתי להימנע מתווית הנכה, כשהבנתי שצריך לשבת במשחק על כיסא גלגלים ממש לא התלהבתי מזה. אבל אז, אחרי שכנועים מהחברים לקבוצה, ישבתי והתחלתי לשחק על כיסא הרוגבי ופתאום הרגשתי שסוף סוף אני יכול להביא את עצמי לידי ביטוי. כיום אני השחקן מספר 2 בהרכב, עם הישגים אישיים רבים".
באילו טורנירים השתתפת עד היום? "בכמה אליפויות אירופה, ובשנה שעברה, בספטמבר, שיחקנו באליפות אירופה בנורווגיה לדרג ב' והגענו למקום השני הכללי. נכון להיום אנחנו מדורגים במקום השביעי באירופה. באליפות הארצית שהתקיימה לפני חודש וחצי קיבלתי את תואר מצטיין העונה. זו גאווה גדולה. השאיפה הגדולה שלי היא להביא כבוד למדינה עם מדליה באולימפיאדה".
4 צפייה בגלריה
יהלי אביעד ונריה קרסנטי
יהלי אביעד ונריה קרסנטי
יהלי אביעד ונריה קרסנטי
(צילום: ענר גרין)
4 צפייה בגלריה
נריה קרסנטי
נריה קרסנטי
נריה קרסנטי
(צילום: ענר גרין)
נריה מוסיף כי "לפעמים נראה מהצד שהספורט הזה מאוד קשוח, עם כיסאות שמתנגשים אחד בשני, אבל בשורה התחתונה חוכמת המשחק היא שמכריעה. צריך ששחקני ההתקפה יחכו לשחקני ההגנה שינתבו להם את הדרך, ולא סתם להתנגש ביריבים. זה משחק מאוד קבוצתי".
במסגרת פרויקט "בוקר טוב יותר" של "ידיעות אחרונות", ynet ותלמה נפגשו נריה ויהלי. במהלך המפגש הסביר השחקן הבוגר לשחקן הצעיר כי "מה שמאפיין אותנו בתור שחקנים בנבחרת הרוגבי אלו הגיבוש, הסבלנות והאכפתיות אחד לשני. צריך להתמיד, להתאמן הרבה ולהיות מסור למטרה".
בתשובה לשאלתו של יהלי מהו סוד ההצלחה שלו, השיב נריה בכנות: "פשוט לתת לאש שבתוך הלב שלנו, עם האנרגיות והתשוקה לספורט, להמשיך לבעור". אחר כך הוסיף: "אני מאחל גם לך להיות מסור למטרה ושהאש שיש בך בפנים תמשיך לבעור גם כשתהיה גדול".

כולם יכולים להיות אלופים ואלופות!

גם לכם יש נכות, אתם חולמים להיות ספורטאים אך חוששים שזה לא ייתכן בגלל המגבלה? ואולי אתם לא בטוחים באיזה ענף ספורט לבחור? ההתאחדות הישראלית לספורט נכים, תלמה וקבוצת "ידיעות אחרונות" מזמינות ילדים וילדות בני 18-7, עם מוגבלות פיזית ו/או לקות ראייה ו/או עיוורון, להירשם ליום היכרות עם ענפי הספורט הפראלימפי השונים. הענפים שבהם תוכלו להתנסות הם כדורסל כיסאות גלגלים, בדמינטון (כדור נוצה), בוצ'יה, טניס כיסאות גלגלים וריצה, הכל בליווי מדריכים מקצועיים. באירוע תזכו לפגוש ספורטאים פראלימפיים מובילים, צעירים ובוגרים, וגם את האלופה האולימפית לינוי אשרם.
האירוע יתקיים ביום שלישי, 14 בנובמבר, בשעות 19:30-16:30 בבית הספר יצחק שמיר – קריית חינוך הרצוג, הרצליה. המקום נגיש. ההשתתפות מותנית ברישום מוקדם. ההרשמה פתוחה עד 4 בנובמבר. האירוע יצולם ויתפרסם בעיתון "ידיעות אחרונות", באתר ynet ובפלטפורמות נוספות. רוצים להירשם? היכנסו לקישור.
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם ההתאחדות הישראלית לספורט נכים בטלפון: 03-6493132 או במייל: office@isad.org.il.
בשיתוף תלמה