אורי רום-צימט אולי רק בת 11, אבל גם היא מבינה עד כמה עזרה ונתינה חשובים עכשיו לכולנו. בראש רגיש של ילדה היא חשבה מה יוכל לעזור לילדים שאיבדו כל כך הרבה - והחליטה לנסות ולהחזיר להם את הבובות שלהם.
אורי, שחיה בקיבוץ רמת רחל ובימים כתיקונם היא תלמידה בבית ספר לוריא למוזיקה ולמחול בירושלים, מספרת כי הרעיון ליוזמה עלה בעקבות התחושות הקשות שליוו אותה מאז מתקפת הטרור על יישובי העוטף. "הימים האחרונים היו קשים ואפילו מפחידים", היא מספרת, "כששמעתי שיש ילדים בדרום שהיו צריכים לעזוב את הבתים שלהם ללא הדברים שלהם, ידעתי שאני צריכה לעזור להם. חשבתי על הילדים הקטנים יותר שבטח לא מבינים מה קורה סביבם, ופשוט מתגעגעים לדברים שלהם, ודמיינתי את עצמי, ומה הייתי מרגישה במקומם".
2 צפייה בגלריה
ציור של דובי
ציור של דובי
ציור של הדובי שאורי מחפשת עבור ילד קטן. ציירה: האחות אורי
לפי כל ספרי הפסיכולוגיה והמחקרים, אחד הדברים המרכזיים שעוזרים לילדים קטנים בתקופות מעבר ושינוי (ועל אחת כמה וכמה בתקופות לחץ ומלחמה) הוא מה שנקרא בשפה המקצועית "חפץ מעבר" - שמיכה, בובה או כל חפץ אחר שפעוטות וילדים נקשרים אליהם, ומפתחים כלפיהם רגשות. בזמנים קשים, כמו אלו שעוברים עלינו ממש עכשיו, חפץ כזה יכול לעזור להם לתחושת ביטחון ולספק חום והרגעה.
אורי לא הייתה זקוקה לכל ההסבר הפסיכולוגי כדי להבין שזה בדיוק מה שיעזור לילדים קטנים: "אם אני הייתי במצב כזה בגיל הזה, הדבר שהכי הייתי רוצה שיהיה איתי, חוץ מהמשפחה שלי כמובן, זה הבובה שלי, ארנלבן, שהוא ארנב לבן", אומרת אורי, " חשבתי על זה שאני לא יכולה ללכת ולהביא את הבובות החסרות כמובן, אבל אולי אפשר לעזור לילדים האלו להשיג משהו מאוד דומה. מיד אמרתי לאמא שלי, שהתלהבה מהרעיון, התקשרתי לחברות שלי, יולי ולביאה, וביחד התחלנו לעבוד".
2 צפייה בגלריה
ציור של דובי
ציור של דובי
''הדבר שהכי הייתי רוצה שיהיה איתי במצב כזה, זה הבובה שלי, ארנלבן"
אמה של אורי, יונת רום-צימט, אכן נרתמה ליוזמה שלה והעלתה פוסט בפייסבוק, שזכה לתגובות רבות ושיתופים. "דרך הפוסט בפייסבוק הגיעו המון אנשים שהציעו עזרה, תרומות, וגם סתם כתבו לנו כמה זה עשה להם טוב לקרוא על הרעיון הזה ולחשוב שלאנשים אכפת, גם לילדים", מספרת אורי. "פנו אליי מחברת וויקס, והם מקימים אתר בהתנדבות כדי לרכז את כל הפניות שמגיעות, לקבלה וגם לעזרה. נתקלנו באשה שגם מחפשת בובות לילדים ממש כמונו, אז הצענו לה להתאחד - מבוגרים וילדים, ככה שאולי זה יוכל להיות משהו יותר גדול".
ומה ילדים ביקשו? "הייתה ילדה שביקשה בובה מסוימת, ואתמול קנינו אותה באיביי, והיא תגיע בטיסה מניו-יורק בשבת, בובה נוספת תגיע בקרוב כתרומה מילדה אחרת. עכשיו, למשל, אנחנו מחפשות דובי חום, באורך 40 סנטימטרים, עם פפיון אדום, עבור ילד קטן. זה התיאור של הדובי לפי מה שאמא שלו כתבה לנו, אבל לצערנו אין להם תמונה ברורה של הדובי. בינתיים, עד שנמצא את הדובי, ההורים עשו לילד 'שיחת טלפון' עם הדובי מרחוק כדי שהוא לא ידאג, וידע שהדובי בסדר. אם יש למי שקורא עכשיו בבית דובי שעונה לתיאור הזה - נשמח אם יוכלו לשלוח לנו במייל תמונה, ואנחנו נוודא עם האמא מה הכי דומה, ונדאג לתאם העברה לילד".
אורי מבינה שכל עזרה היא חשובה, עבור המקבל וגם עבור הנותן. "כמו שלכל אחת ואחד יש את הבובה המאוד מסוימת שלהם, ככה לכל אחד עוזר משהו אחר. אם יש ילדים שמה שחשוב להם עכשיו זה לראות טלוויזיה או לקרוא ספר כדי להירגע - אז זה גם חשוב. יש ילדים שעוזר להם לעזור לאחרים, אבל גם לעזור לעצמך זה מאוד חשוב. והכי חשוב להבין שגם אם את עוזרת לילדה אחת בלבד שהיא את - את גם עוזרת".
לסיוע או לקבלת בובה אפשר לפנות לאורי במייל - Booba.beahava@gmail.com