בשיתוף תלמה
תלמה - נעמה פלטניק
(צילום: אורי דוידוביץ', עריכת וידיאו: יובל אפנגר )
ב-6:20 בבוקר נעמה כבר עמוק בשגרת הבוקר שלה. היא מתארגנת, מכינה לעצמה ארוחת בוקר, סוגרת את התיק לבית הספר ובמקביל גם אורזת את הציוד לאימון שיחכה לה בהמשך היום. "אני מתאמנת בשיט חמש פעמים בשבוע", היא מספרת. "ובנוסף יש לי גם אימוני כושר ותיאוריה".
עבור נעמה, כמו עבור הנערים והנערות הנוספים שנבחרו לפרויקט "הספורטאיות והספורטאים המבטיחים של ישראל" של ynet ותלמה, היום לא נגמר כשהלימודים מסתיימים. בין בית הספר, האימונים והתחרויות, הם חיים בתוך שגרה שמזכירה הרבה יותר ספורטאים מקצוענים מאשר תלמידי תיכון.
במסגרת הפרויקט נבחרו נערות ונערים מענפים אולימפיים ופראלימפיים שונים מכל רחבי הארץ. לצד החתירה להישגים הסיפורים שלהם עוסקים גם בדרך: ההתמדה, ההתמודדות עם העומס היומיומי והיכולת להמשיך גם כשקשה.
"את תלויה בטבע"
נעמה גולשת כבר שמונה שנים וחצי ומתאמנת במועדון השיט בחיפה. אבל מבחינתה, זה לא עוד ענף ספורט, אלא עולם שלם שדורש ממנה להיות מרוכזת כל הזמן. "בגלישת רוח אין לך שליטה על הכול", היא מסבירה. "את תלויה ברוח, בגלים, בטבע. את צריכה לדעת איך לתמרן בין כל אלה".
האימונים שלה נמשכים בדרך כלל בין שעתיים לשלוש שעות, אבל בימים מסוימים הם מגיעים גם לארבע. בתוך כל זה, הגוף עובד ללא הפסקה. "צריך לשלוט במפרש ולהתקדם בו זמנית", היא אומרת. "זה דורש קואורדינציה, וגם כוח וגם יציבות".
מבחינתה, הקושי האמיתי מתחיל דווקא לקראת סוף האימון. "יש רגעים שאת כבר מותשת", היא אומרת. "אבל את ממשיכה. את צריכה להגיד לעצמך שאת יכולה להמשיך לתת את הכי טוב שלך".
"אני אוהבת את התחושה של המהירות"
לפני כל אימון, נעמה מרכיבה לבד את ציוד הגלישה שלה. היא בודקת את הרוח, מסתכלת על הים ומנסה להבין מה מחכה לה במים. "זה מכניס אותי ל'מיינדסט' של האימון", היא אומרת. את ההתקדמות שלה היא לא מודדת רק לפי תוצאות, אלא בעיקר לפי התחושה שלה על המים. "אם אני מרגישה שאני יותר מהירה, שהמעברים שלי יותר טובים ושאני מצליחה לעשות את זה בצורה עקבית - אני מבינה שהתקדמתי".
ומה גורם לה להתאהב בענף הזה מחדש בכל אימון? מבחינת נעמה, זאת הרגשה שקשה להסביר. "אנחנו מגיעות למהירויות ממש גבוהות - מעל 40 קמ"ש", היא אומרת. "ואני אוהבת להיות לבד על המים, עם הרוח - ופשוט לטוס".
"אתם עוד תראו": היעד הבא – להגיע ללוס אנג'לס 2028
את ההשראה שלה היא לוקחת מנבחרת גלישת הרוח הישראלית, במיוחד מהנשים שכבר הפכו לשמות גדולים בענף. "יש ארבע ישראליות בטופ עשר בעולם ושרון קנטור זכתה במדליית כסף באולימפיאדה", היא אומרת בגאווה. "אני לוקחת מהן המון השראה".
למרות התחרויות הקשות, העומס והמרחק מהבית בזמן תחרויות בחו"ל, נעמה אומרת שהיא מעולם לא באמת חשבה לוותר. "גם כשקשה, אני מרגישה את התמיכה של המשפחה והקבוצה שלי", היא אומרת. "וזה מזכיר לי כמה אני אוהבת את הספורט הזה".
בשנה האחרונה כבר הספיקה לזכות בתארים אלופת ישראל, סגנית אלופת אירופה, סגנית אלופת עולם עד גיל 17 בגלשן מסוג IQFOIL - הישגים שהיא גאה בהם מאוד, גם אם מבחינתה יש עוד לאן לשאוף. "ברור שהייתי רוצה לנצח", היא אומרת בחיוך. "אבל אני גאה בעצמי שנתתי שם את הכול".
חלומה הגדול ברור מאוד: להגיע לאולימפיאדה. אבל בגלישת רוח, היא יודעת, הדרך לשם לא פשוטה. "כשאני צריכה מוטיבציה, אני מזכירה לעצמי שאני אלופה ואני יכולה לעשות את זה. לפעמים זה קשוח". ועדיין, זה לא מפחיד אותה. "אתם עוד תראו", היא אומרת בחיוך רגע לפני שהיא נכנסת למים. "הכרטיס הזה יהיה שלי".
בשיתוף תלמה
