מתחילת המלחמה מזהירים מומחים מפני ההשלכות הנפשיות שבצפייה בתיעודים מ-7 באוקטובר, שמציפים את הרשתות. אצל הילדים, שמבלים לא מעט זמן ביוטיוב, באינסטגרם ובטיקטוק, ונחשפים לתכנים הקשים הללו אפילו ביתר שאת, הנזקים עלולים להיות אפילו קשים עוד יותר. הורים, מחנכים ותלמידים מדווחים על התפרצויות חרדות אצל נערים בעקבות חשיפה ממושכת לסרטונים מסוג זה. כעת, בני הנוער זועקים לעזרה - מועצת התלמידים והנוער הארצית והמרכז הישראלי למוגנות ברשת פנו לשרי החינוך והתקשורת בקריאה להגן על הילדים מפני חשיפה לתכנים קשים ברשת.

במרכז הארצי למוגנות ברשת מציינים כי ילדי ישראל נחשפים לזוועות המלחמה ברשתות כמעט ללא שליטה. על פי מחקרים, כ־40 אחוז מהילדים בישראל נחשפו לתכנים בלתי הולמים, בעיקר לאלימות או לבריונות ולתכנים בעלי אופי מיני. ב־2023 חלה עלייה גם בקרב אלו המעידים שהרשתות החברתיות פוגעות באיכות השינה.
"אני לא ישן יותר משעתיים בלילה בתקופה האחרונה", משתף תלמיד כיתה י'. "התכנים שאליהם אני נחשף ברשתות עולים בראשי בכל פעם שאני מנסה להירדם. כשאני מנסה להתרחק, זה נמצא בכל מקום. אין דרך לברוח. גם אם אצליח להימנע מצפייה יזומה, התוכן מופיע מעצמו עם פתיחת המדיה החברתית. הסקרנות מושכת אותי לצפות בסרטונים. כולם מדברים על הסרטונים ואי־אפשר לא להיות חלק מהשיח".
תלמידת כיתה י"ב מספרת: "הרשתות שלי מלאות בזוועות, אונס, דם. החשיפה גורמת ליותר מחרדות, זה מחניק בגרון. זה חוזר שוב ושוב, כמו ברקים של קור מחשמל בתוך הגוף לאורך היום. אני מקווה שהרשתות החברתיות יעצרו את תנועת הסרטונים והתמונות הקשות האלה".
2 צפייה בגלריה
דיכאון
דיכאון
''הרשתות מלאות זוועות''
(צילום: Shutterstock)
תלמיד נוסף בכיתה י"ב נזכר: "ב-7 באוקטובר התחילו הסרטונים והתמונות הקשות. צעקות מהנובה, יריות, אנשים נחטפים בטנדרים. הסרטונים השפיעו פסיכולוגית. בשבועיים הראשונים נשארתי בשעות המאוחרות של הלילה בשביל להרגיע חברים, לשמוע עדויות, לראות עוד ועוד מודעות אבל. גם כשאתה חושב שזה נגמר, אתה טועה, אין סוף לסיפורי האבל. פתאום צצים שמות שאני מכיר, אזורים שביליתי בהם, מקומות שנכחתי בהם לא פעם ולא פעמיים - הכל נחרב".
אוהד עזרן, סמנכ"ל המרכז הישראלי למוגנות ברשת, אומר: "אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות לקחת אחריות ולהגן על ילדינו בכל דרך". ספיר מוספי, יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית: "בני הנוער בישראל נמצאים בטראומה, ראינו דברים שלא היינו אמורים לראות והתמונות האיומות לא יוצאות לנו מהראש ומשפיעות לנו על התפקוד היומיומי. הרשת יכולה להיות מקום מסוכן. אנחנו קוראים לכל מקבלי ההחלטות ובעלי הסמכות על הרשתות - תשמרו עלינו". מנהלת השירות הפסיכולוגי־ייעוצי במשרד החינוך עינב לוק מוסיפה: "תמונות נצרבות בתודעה והנזק נשאר לטווח ארוך. ילדים מדווחים על חלומות ותמונות קשות שצפות ועולות ומקשות על התפקוד".