כמחצית מהתלמידים (48%) חושבים שיש לאסור כניסתם של פוליטיקאים ממפלגות לבתי ספר – כך עולה מסקר חדש שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך לקראת בחירות 2020.
הסקר נערך בחודש מארס 2020 בהשתתפות מדגם מייצג של 502 משיבים מעל גיל 18 בקרב האוכלוסייה היהודית ו-202 תלמידי תיכון. הסקר נערך זו השנה השלישית ומטרתו לבחון את עמדות האוכלוסייה היהודית והתלמידים, בנושא קיום דיונים בבתי ספר, בנושאים מעוררי מחלוקת.
התלמידים נשאלו גם לגבי המפלגות שלדעתם יש לאסור את כניסתם לבתי הספר: 24% מהתלמידים חושבים שיש לאסור את כניסתם של נציגי הרשימה המשותפת, 12% מהתלמידים חושבים שיש לאסור את כניסתן של מפלגות השמאל ו-3% חושבים שיש לאסור את כניסת מפלגות הימין לבתי הספר. 3% אחרים חושבים שיש לאסור על כחול לבן כניסה ו-52% חושבים שניתן להתיר לכל המפלגות להיכנס לבתי הספר. 6% הנותרים טוענים שאין להתיר למפלגות קיצוניות כניסה לבתי ספר.
עוד עולה מהסקר ששליש מהתלמידים אינם מעוניינים בקיום דיונים בנושא נשואים חד מיניים, ביקורת על בית המשפט העליון ושוויון זכויות לערבים.
סוגיות מעוררות מחלוקת
בסקר נבחנו 15 סוגיות מעוררות מחלוקת במגוון נושאים: בתחום המדיני (לדוגמה, הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון), בתחום של יחסי דתיים-חילונים (לדוגמה, גיוס חרדים לצבא), בתחום העדתי (לדוגמה, חיזוק התרבות המזרחית בתקשורת) ובתחום זכויות האזרח (לדוגמה, נישואין חד-מיניים). הסקר בוצע על ידי פרופ' יצחק גילת ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך, וד"ר רחל שגיא.
מהסקר עולה כי 91% מהתלמידים ו-79% מציבור הבוגרים תומכים בקיום דיונים פוליטיים בכיתה. עוד עולה מהסקר, כי 36% מהתלמידים מתנגדים לכניסתם של פוליטיקאים לבתי הספר בתקופת בחירות.
בקרב ציבור הבוגרים עלו ארבעה נושאים שאין לדון בהם בכיתה: מוסריות פעולות צה"ל בשטחים (27%), ביקורת על בית המשפט העליון (24%), נישואין חד מיניים (23%) ושוויון הזדמנויות לערבים (22%). בקרב התלמידים עלו ארבעה נושאים שאין לדון בהם בכיתה: ביקורת על בית המשפט העליון (32%), שוויון הזדמנויות לערבים (30%), נישואין חד מיניים (25%) ומוסריות פעולות צה"ל בשטחים (25%).
לא נראו הבדלים בתשובות בין בנים לבנות ברצון ובמוכנות לקיים שיח על נושאים שונים. המאפיין היחידי המובהק שנצפה בסקר הוא הבדל ברצון לדבר על נושאים מעוררי מחלוקת בן חילונים לחרדים.
הסקר נערך זו השנה השלישית ולמרות השינויים בחברה, בה יותר חרדים משתלבים בשוק העבודה וישנם יותר מפגשים בין חילונים לחרדים, נמצא כי דווקא העמדות של החרדים, בהקשר של יצירת שיח, הוקצנו. אין נכונות לדבר על נושאים שנויים במחלוקת. בשנת 2019 כ-30% מהחרדים לא תמכו בקיום שיח לגבי נושאים שנויים במחלוקת. השנה ישנה עליה וכ-40% מהחרדים חושבים שאין מקום לנהל דיונים ושיח על נושאים אלו.
"מהסקר שערכנו עולה כי כ-90% מהתלמידים תומכים בקיום דיונים פוליטיים בבתי ספר", אומר פרופ' יצחק גילת. "נתונים אלו עולים בקנה אחד עם תפיסה של חוקרים בתחום החינוך הפוליטי בארץ ובעולם, וכן עם תפיסת משרד החינוך, המעודד שילוב של דיונים בנושאים מעוררי מחלוקת לצורך קידום מעורבות חברתית, העלאה של הסובלנות והכבוד לאחר ופיתוח חשיבה ביקורתית. לאור זאת, חשוב לשלב את נושא של ניהול דיונים בנושאים מעוררי מחלוקת בהכשרה להוראה הן בשיעורים עיונים והן באמצעות פיתוח מיומנויות באמצעות התנסויות במהלך שיעורים".
