בשיתוף תלמה
צפו בפודקאסט המלא:
"רציתי לצאת עם החיילים שלנו לשטח ולא יכולתי", אבישג סמברג, מורן סמואל ואליסף דעואל
( אולפן ynet)
הקיץ האחרון היה המוצלח ביותר בתולדות הספורט הישראלי – נציגי המדינה במשחקים האולימפיים והפראלימפיים גרפו יחדיו 17 מדליות בפריז. מאחורי המספרים המרשימים והתמונות על הפודיום, מסתתר כוח הרצון העצום של כל אחת ואחד מהם להגיע ולתרום את חלקו במאמץ הלאומי. "רציתי לצאת עם החיילים שלנו לשטח ולא יכולתי", מספרת אבישג סמברג, מדליסטית הארד האולימפית בטקוואנדו. "חיפשתי מקומות להתנדב בהם, לעשות. אחרי חודש אמרתי לעצמי 'טוב זה הזמן לחזור'. אני רוצה שיראו את הדגל שלנו. חשוב לי שידעו שאנחנו לא נשברים, שאנחנו ממשיכים להילחם". לצד הנחישות האתגרים היו רבים. "היינו צריכות לנהל בית תחת איומי טילים וממ"ד וללא מסגרות עם שלושה ילדים קטנים", משתפת מורן סמואל, האלופה הפראלימפית בחתירה, "המיקוד הראשון היה בבית והמיקוד השני בהתנדבויות. אני ראיתי את זה גם אצל האולימפיים, כולנו יצאנו כל אחד מאיתנו היה בעשייה ובאיזשהו שלב אתה שואל איך חוזרים?".
4 צפייה בגלריה
"להנכיח את העם שלנו, עם הדגל והכל, כעם שלא נשבר, ששום דבר בעצם לא ישבור אותנו", מורן סמואל (משמאל) ואבישג סמברג
(אולפן ynet)
לספורטאים תמיד קיים אתגר כפול- פיזי ומנטלי, האימונים בצל המלחמה הוסיפו קושי נוסף. "באימון אי אפשר לסטות ימינה שמאלה", מסבירה סמברג, "אם אני אתחיל לחשוב ולדמיין דברים אחרים, אני אחטוף בעיטה לראש. אני צריכה להניח הכל בצד. ברור שאם הייתה אזעקה וגם זה קרה, יוצאים, מתפנים לממ"ד וחוזרים לאימון". עם זאת, המלחמה סיפקה לא רק קושי אלא גם תחושת שליחות ומטרה: "אם אני לא יכולה לצאת להגן על המדינה בגבולות או להחזיר את החטופים הביתה, אז אני הולכת לעשות הכי טוב שאני יכולה כדי להגיע לפריז", מספרת סמואל בהתרגשות, "להנכיח את העם שלנו, עם הדגל והכל, כעם שלא נשבר, ששום דבר בעצם לא ישבור אותנו. זה מה שהחזיק אותי, לפחות במוטיבציה להתאמן, וגם שמר עליי קצת בתקופה מאוד כואבת".
סמברג מהנהנת בהסכמה: "בין אם זה אולימפיאדה או בין אם זה תחרות סתמית או בין אם זה מחנה אימונים חשוב לי שיהיה ייצוג שלנו, של ישראל". שתי הספורטאיות מדגישות את היכולת המיוחדת להתנתק באימונים, יכולת שרכשו עוד מגיל צעיר ותרמה להן רבות להתמודד עם המצב. "ספורט הוא העוגן שלי", חולקת סמואל, "הוא שומר על השפיות שלי בתוך המצב הלא שפוי הזה. נכון, אני עושה אותו בשביל עצמי אבל מהצד השני, אני גם עושה אותו בשביל המדינה שלי".
4 צפייה בגלריה
"גם אם היית נותן לי עשר דקות להירגע הייתי אומרת את אותם הדברים" סמברג מול אבו-טאלב במשחקים האולימפיים, פריז 2024
(צילום: עוז מועלם)
אבישג, את חווית בפריז הפסד אחרי תקופה מאוד מוצלחת. האם נכון היה לראיין אותך ברגע כל כך אמוציונלי, ממש ברגע שאחרי?
"אני לא הייתי ניגשת לראיון ברגע כזה. אולי כי אני ספורטאית, אז אני יודעת איזה רגע זה", מסבירה סמברג, "אבל בכל מקרה אני לא מתחרטת על שום דבר שאמרתי שם. הכל בא מהמקום הכי אמיתי שלי, הכי הכי אותנטי, מה שחשבתי. גם אם היית נותן לי עשר דקות להירגע הייתי אומרת את אותם הדברים, פשוט פחות בסערת רגשות. מצד השני זה שאני הייתי מעדיפה לומר את הדברים האלה קצת יותר בנועם".
בניגוד לסמברג, הקשיים העיקריים של סמואל היו לפני המשחקים האולימפיים. בשלוש השנים שקדמו להם, היא חוותה רצף של אתגרים, שהפך את הנחישות שלה וההופעה במשחקים הפראלימפיים למעוררת השתאות: "הייתי עם קורונה שנה שלמה והצלחת לסיים חמישית, שנה אחרי זה, נפצעתי בשורש כף היד כמה שבועות לפני אליפות עולם והצלחתי לסיים רביעית. אז פרצה המלחמה והבת שלי אובחנה לסוכרת נעורים", היא מספרת, "המציאות חייבה אותי להיות הכי מדויקת שהייתי אי פעם בהכנות. בגלל כל המצב המוטיבציה הייתה מטורפת, וגם כי באמת ידעתי שזאת הפעם האחרונה. לא כיוונתי לזהב, פשוט כיוונתי להיות טובה יותר מהתירוצים שלי".
מורן, את בעצם פרשת מהספורט.
"פרשתי!", חולקת סמואל בהתרגשות, "אני הולכת להיות אחראית על פיתוח משאבים וגיוס לקמפיין הקרוב ללוס אנג'לס. זאת הייתה החלטה גדולה, גם ההחלטה להשתתף במשחקים הפראלימפיים בפריז הייתה החלטה משפחתית לא פשוטה, ואני שמחה שיש לי עכשיו את ההזדמנות לעשות עוד דברים". התפקיד החדש אליו תכנס סמואל פותח בפניה אפשרות ליצור שיתופי פעולה חדשים ולסייע גם לנפגעי המלחמה. "אני מאמינה שיהיו שיתופי פעולה בין הספורט האולימפי והפראלימפי", היא אומרת. "אנחנו יותר ויותר לוחצים ידיים, מגיעים ביחד. מעבר לזה, אנחנו נמצאים במציאות שבה כבר יש לא מעט חבר'ה שאיבדו יד או רגל, אני לא יכולה לשנות את זה, אני יכולה לתת להם מקפצה מטורפת לחיים".
במבט לעתיד, שתי הספורטאיות חולקות תקווה משותפת. "קודם כל מאחלת שכל החטופים והחטופות יחזרו בשלום, בריאים בנפש ובגוף", אומרת סמברג וסמואל מוסיפה: "כמו שאנחנו בספורט עושות ניצחונות קטנים, המדינה שלנו צריכה להיכנס לתהליך של לעשות את הניצחונות הקטנים, למצוא את הדרך להחזיר לחברה שלנו את כל מה שאנחנו צריכים כדי לצאת טובים יותר מהמלחמה. אנחנו נוכל להתחיל לעשות את זה רק כשכולם יהיו בבית".
בשיתוף תלמה
פורסם לראשונה: 14:36, 12.02.25
