בשיתוף תנובה
גם אם חשבתם שהצלחתם להסתיר מילדיכם הקטנים את הסיבה לאזעקות ואת העובדה המצמררת כי 136 חטופים נמצאים עדיין בשבי חמאס, חשוב שתדעו שזה לא נכון. ילדים, גם בגילאים צעירים במיוחד, מצליחים לקלוט את הלך הרוח בבית, לזהות את הלחץ ולהבין שמשהו קרה.
לכן, חשוב מאוד להיות מוכן לשאלות שעשויות לעלות מצד הילדים בימים אלו. אפרת לקט, מומחית להורות והאישה שמאחורי מיזם 'אמא מאמנת', חברה לתנובה לפרויקט 'זמן משפחה', על מנת לספק להורים הישראלים תכנים מגוונים ופרקטיים לתקופה הנוכחית. מהן ההמלצות של לקט להורים בכל הנוגע לשאלות של הילדים?
3 צפייה בגלריה
אפרת לקט - אמא מאמנת
אפרת לקט - אמא מאמנת
אפרת לקט - אמא מאמנת
(ynet)
הילדים רוצים לדעת, ואנחנו צריכים להיות מסוגלים להשיב
"באופן טבעי, לילדים בסביבות גיל 6 מתבסס הרצון לדעת ולהבין את העולם, וכדי לפתח את הרצון הזה, הילדים שואלים שאלות", אומרת לקט. "זה מרגיש לפעמים כאילו שהם כל הזמן רוצים עוד ועוד מידע".
הבעיה היא שבימי מלחמה, לילדים שלנו יש שאלות שמעולם לא חשבנו שנצטרך לתת עליהן תשובות, אומרת לקט, "ולכן אנחנו המומים, נבוכים, מעבירים נושא או נותנים תשובה בלי לחשוב עליה קודם – ואז אנחנו מצטערים על זה".
בין השאלות הנפוצות שעשויות לעלות בימים אלו: למה הם זורקים עלינו טילים? מה זה חטופים? גם אותנו יכולים לחטוף? למה הרגו אותלו. גם אבא ואמא יכולים למות? גם אני? למה לקחו אותם מהבית, גם אותנו יכולים לקחת?
כדי שלא נצטרף לשלוף מהמותן תשובות שלא חשבנו עליהן עד הסוף, "ההמלצה הראשונה שלי היא לחשוב על שאלות אפשריות ולגבש להן תשובה מוכנה", אומרת לקט. "אגב, זה נכון תמיד בהורות, כמו בשאלה 'איך באים ילדים לעולם', ונכון במיוחד בימי מלחמה".
בכל מקרה, "הבית צריך להיות מקום בטוח עבור הילדים, בין היתר במובן שמותר וחשוב לדבר בו על הכל. אנחנו ההורים צריכים לשמש כתובת גלויה ואמינה למענה לשאלות", אומרת לקט. "ככל שגיל הילדים עולה, כך עדיף שהם ישאלו אותנו ולא ייגשו לחפש מידע ברשת, כך שנוכל להתאים את המידע לגיל ולאופי של הילד, ובנוסף גם לערכים של הבית. ברשת המידע פרוץ, לא תמיד אמין ובוודאי שלא מותאם באופן אישי". בהקשר זה, כדאי לשקף לילד כי לא כל מה שהוא שומע בעולם, בהפסקה, בבית הספר ומחברים או מהרשת הוא האמת. "עודדו אותו לחשוב באופן ביקורתי על תשובות שהוא מצא", אומרת לקט.
3 צפייה בגלריה
אמא וילד
אמא וילד
הגיעו מוכנים לשיחה ונסו להתאים מידע לגיל ואופי הילד
(צילום: shutterstock)
מה בנוגע לשאלות שאין לנו תשובה עליהן?
אחת האפשרויות במקרים בהם אין לנו ממש איך לענות על שאלה, היא להחזיר את השאלה אל הילד. "היתרון הוא שמהלך כזה יכול לחשוף מה הילד באמת שואל", אומרת לקט. "לא תמיד זה מה שחשבנו בהתחלה. עוד יתרון הוא הגילוי של מה שהילד יודע כבר, וכך אפשר לכוון אותו למצוא את התשובה בעצמו יותר בקלות". בסופו של דבר, הילדים שלנו שואלים שאלות מתוך העולם הפנימי שלהם והדיאלוג איתם יכול לגלות לנו מה מעסיק אותם.
"כאשר השאלות כוללות חשש, חשוב שההורה ייתן ביטחון לכך שמה שהוא שאל לא יכול לקרות לנו", אומרת לקט. "נכון, אני יודע שאתם בטח חושבים שזה לא המצב ואתם גם צודקים. עם זאת, הוא רק ילד והוא זקוק לתשובה שמעניקה לו ביטחון, גם אם מדובר באמונה ולא באמת המוחלטת".
לצד זאת, ישנן שאלות שמצריכות ידע. "כאשר הילד שואל 'למה', הוא בעצם מבקש לדעת את ה'איך'. מעל גיל 6 הילדים כבר לא רוצים רק לספוג מידע באופן פסיבי, אלא חותרים להשיג ידע בצורה פעילה וסקרנית", אומרת לקט. לכן, כאשר ילד שואל 'למה יש אזעקה', הוא בעצם מבקש להבין איך פועלת אזעקה – ואת זה אפשר להסביר בקלות.
3 צפייה בגלריה
הורים
הורים
תפקיד הבית לשמש מקום בטוח
(צילום: Shutterstock)
זה הזמן לדבר על ערכים ומוסר - וליישם במעשים
בימי מלחמה, קיים סיכוי גבוה לכך שתוכן השאלות, בתלות בגיל, יהיו שאלות מוסריות. "אנחנו צפויים לשמוע אותם מחלקים את העולם לפייר ולא פייר, צודק ולא צודק, נכון ולא נכון. השאלות האלו מורות על כך שהרוצים להבין את האתיקה והמוסר של העולם", אומרת לקט. "בתוך דיאלוג כזה אפשר לשתף בערכים ובדעות פוליטיות. כל בית יכול לתת מיני-שיעור אזרחות על פי השקפת עולמו".
את הערכים עצמם אי אפשר להעביר, אבל אפשר לחיות על פי הערכים שאתם רואים כחשובים. "תהיו האדם שאתם רוצים שהילד שלכם יגדל להיות", אומרת לקט. "אם חשובה לכם פתיחות, תהיו פתוחים. אם חשובה לכם האמת, אמרו אותה, גם כשהיא קשה. ואם חשוב לכם כבוד, תהיה מכבדים- גם את הילדים וגם אנשים בסביבתכם". אם חשוב לכם בימים אלו להיות משפחה אופטימית, "תנו תקווה ואופק. הימים קשים אבל זה לא יימשך לנצח. התמקדו בטוב שיש לכם כבני אדם, כהורים, התמקדו בטוב שיש במשפחה שלכם. כשילד סופג ערך של הכרת הטוב והאופטימיות, הוא באופן טבעי מאמץ דרך חשיבה כזו כלפי העולם".
ולסיום: איך מסיימים את השיחה?
ראשית, לקט אומרת כי כדאי לזהות הסימנים לכך שהילד סיים את השיחה וכבר לא יכלו לספוג עוד תשובות, "כמו הפניה של המבט הצידה, העברת נושא, או פשוט כשהוא מבקש לסיים את השיחה", אומרת לקט. "סיימו את השיחה אם הילד מסמן שהיא הסתיימה, אבל אמרו לו שאין שאלה לא חשובה או לא חכמה, ושאתם שמחים כי הוא גורם לכם לחשוב על השאלות החכמות שלו בעצמכם. הבהירו לו שהוא יכול לשאול הכל, על מלחמה או באופן כללי. הוא תמיד יכול לבוא ולשאול ואתם תמיד תענו, כי בבית שלכם מדברים על הכל, תמיד, וגם בימי מלחמה".
לסיום, אומרת לקט, "כאשר יש בשורה טובה, כמו החזרת חטופים או הישג משמעותי לצה"ל, או כאשר אתם נתקלים במעשה התנדבות אזרחית שראיתם, ספרו לילד - היו גם אתם יוזמי שיחה על המצב, ולא רק אלו שמגיבים לה".
הורות בִּימֵי מלחמה מביאה עמה אתגרים חדשים, התמודדויות חדשות ושאלות של ילדים שלא חשבנו שאי פעם נצטרך לענות עליהן. השנה, במסגרת יום המשפחה, תנובה מָציעה לכם מגוון תכנים וְכֵֿלים להתמודדות עם המצב.
בשיתוף תנובה

>