בשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים
צפו בוידאו
הורות באמת, אפרת לקט פינה חיסכון לכל ילד
בפרק השבועי של הפודקאסט "הורות באמת", שבו אפרת לקט (אמא מאמנת) מאמנת את אביגיל על יצירת שפה משותפת ותקשורת מקרבת בבית, עלה נושא שרבים מההורים רואים בו עניין טכני בלבד: "חיסכון לכל ילד". אך כפי שמסבירה רנין מורדי, מנהלת המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים, החיסכון הזה הוא הרבה יותר ממספר בחשבון הבנק – הוא כלי תקשורתי וחינוכי מהמעלה הראשונה.
לפרק המלא
מה זה בכלל "חיסכון לכל ילד"?
כדי ליישר קו, מורדי מסבירה כי המדינה מפקידה סכום כסף חודשי לכל ילד בישראל עד הגיעו לגיל 18. נכון להיום, הסכום עומד על 58 ש"ח בחודש (הסכום מתעדכן מעת לעת ולכן חשוב לבדוק.) "זוהי זכות מובנית", אומרת מורדי, "אבל האחריות על המינוף של הכלי הזה היא בידיים של ההורים".
אחת ההחלטות החשובות ביותר שהורים צריכים לקבל היא האם להכפיל את סכום החיסכון. להורים יש אפשרות להוסיף סכום זהה (58 ש"ח נוספים) מחשבונם האישי, שיועבר ישירות לחיסכון של הילד. "זה אולי נראה כמו סכום סמלי בחודש, אבל לאורך 18 שנה, הכפלת הסכום מצטברת לסכום משמעותי מאוד שיכול להעניק לילד כרית נחיתה רכה וביטחון בנקודת הזינוק לחיים הבוגרים".
הטיפ של רנין: שיתוף מגיל צעיר
השאלה שמעסיקה הורים רבים היא מתי נכון לערב את הילדים במידע הזה. בניגוד לנטייה הטבעית לשמור את ענייני הכספים "למבוגרים בלבד", למורדי יש המלצה ברורה: "אני תמיד בעד לשתף את הילדים. אל תחכו לגיל 18. כבר בגיל 6-7, כשהילדים מתחילים לפתח הבנה פיננסית ראשונית, זה הזמן לספר להם שיש תוכנית חיסכון על שמם". ככל שהילדים גדלים, רצוי לשתף יותר ולבנות ביחד מטרות משותפות עבור החיסכון.
לדבריה, השיתוף הזה הוא חלק בלתי נפרד מהתקשורת בבית. כשילד יודע שיש לו חיסכון, הוא לומד מושגים של ערך, שייכות ואחריות. "זה כלי פנטסטי לדבר על דחיית סיפוקים", מוסיפה מורדי. "אפשר להסביר לילד שהכסף הזה נצבר לאורך זמן כדי שבעתיד הוא יוכל להשתמש בו למטרות גדולות, כמו לימודים או רישיון נהיגה".
הטעויות שכולנו עושים (ואיך להימנע מהן)
במהלך הפינה, מונה מורדי שלוש טעויות נפוצות שהורים נוטים לעשות בקשר לחיסכון:
1. חוסר הכפלה: הורים שמוותרים על הוספת הסכום החודשי מחמיצים את האפקט המצטבר של הריבית והזמן. "זה כסף שפשוט מונח שם, וחבל לא לנצל את האפשרות להגדיל את הקופה עבור הילד".
2. התחלה מאוחרת: "יש הורים שנזכרים בזה כשהילד כבר בן 10. חשוב להתחיל מהיום הראשון, ואם לא התחלתם – אז עכשיו זה הזמן הכי טוב".
3. שתיקה פיננסית: הטעות הנפוצה ביותר היא לא להשתמש בהזדמנות הזו לשיח. "בגיל 18 הילד מקבל פתאום סכום כסף לידיים. אם הוא לא עבר תהליך חינוכי סביב זה, הוא לא ידע איך לנהל אותו נכון".
חיסכון ככלי לבניית ביטחון
אפרת לקט מחזקת את הדברים ומציינת כי הידיעה שיש "גב כלכלי" שנבנה בעקביות תורמת לתחושת המסוגלות של הילד. "כמו שאנחנו מלמדים אותם לתקשר רגשות, אנחנו צריכים ללמד אותם לתקשר את המציאות הכלכלית שלהם. חיסכון לכל ילד הוא לא רק מספרים, הוא הצהרה של ההורה: 'אני חושב על העתיד שלך, ואני נותן לך כלים לנהל אותו'".
בשורה התחתונה, המסר של המרכז לצמיחה פיננסית ברור: הפכו את החיסכון לנושא שיחה בבית. דברו על הכפלת הסכום, דברו על המטרות העתידיות, והפכו את הילדים לשותפים לדרך. כשהחיסכון שקוף וידוע, הוא מפסיק להיות סעיף בבנק והופך לשיעור החשוב ביותר שהילד יקבל על עצמאות ואחריות.
לפרק המלא של "הורות באמת" כנסו לספוטיפיי.
בשיתוף המרכז לצמיחה פיננסית מבית בנק הפועלים
האמור מהווה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ המתחשב בצרכיו של כל אדם
