לאחרונה פורסם כי 14 מדינות בארה"ב תובעות את טיקטוק בשל השפעותיה השליליות על בריאות הנפש של ילדים. לטענת התובעים, השימוש האינטנסיבי באפליקציה מוביל לדיכאון וחרדה, אובדן שינה ובעיות דימוי גוף. לפי התביעה, שהוגשה בניו יורק על ידי התובע הכללי, והתפרסמה בניו יורק טיימס, טיקטוק מואשמת בכך שטענה כי השימוש בטוח לקטינים, אספה נתונים של קטינים ללא אישור, וכן כי הרשת מאפשרת התפתחות של תופעות חברתיות שליליות המסכנות ילדים ובני נוער כמו אתגרי רשת. זו לא הפעם הראשונה שעולות טענות נגד טיקטוק בכל הקשור לבריאות הנפש של ילדים ובני נוער. כבר בשנה שעברה פרסם משרד הבריאות של מדינת ניו יורק דו"ח המציין כי השימוש בטיקטוק מהווה זרז עיקרי להתפרצויות של דיכאון, חרדה ומחלות נפש נוספות בקרב קטינים.
ההורים, יש לציין, בהחלט מודאגים. מאז פרוץ המלחמה הילדים שוהים במשך שעות במסכים (לפי דו"ח בזק האחרון שפורסם בפברואר, מדובר ב-12 שעות בממוצע), כאשר מספר ההורדות של טיקטוק רק הולך וגדל. בשטח ניכר כי יותר ויותר ילדים וצעירים נמצאים בטיקטוק, ואני יכולה להעיד כי בכל הרצאה שאני מעבירה לבני נוער כמעט לכולם יש טיקטוק, ואם לא די בכך הרי שגם ילדים בני 9 מספרים כי הם גולשים בפלטפורמה באמצעות מילוי פרטים פיקטיביים או דרך הטלפון של אחיהם הבוגרים. כששואלים אותם "למה בעצם?" מקבלים מגוון תשובות, החל מ"כולם שם", דרך "כי זה מעניין וכיף", ועד הרצון להעלות סרטון וויראלי ולהיות טיקטוקרים מוכרים.
חלק מבני הנוער אינם משתמשים פעילים אלא בעיקר צופים בסרטונים. אלו שכן מעלים סרטונים נשמעים, לרוב, ל"כללים" ברורים למדי. הכלל הראשון הוא שהסרטונים, לרוב, מצטרפים לטרנד כלשהו ו/או משתמשים במוסיקה ויראלית. הכלל השני הוא שהסרטונים הם כביכול "אמיתיים" ומספרים על היוצר משהו מצחיק או אותנטי. הכלל האחרון ואולי גם החשוב ביותר הוא שכדאי להראות טוב (כנראה שגם לאותנטיות יש גבול). לדברי הילדים ששוחחתי איתם, הרעיון הוא "להפוך לוויראלי, שכולם יכירו אותך, תהיה מפורסם, ואולי ככה גם יציעו לך לפרסם מוצרים ומותגים, ותוכל להרוויח כסף".
אחת הבעיות המרכזיות שמטרידות את ההורים היא הנושא של השפעות הרשת על דימוי הגוף של הצעירים. ואכן, התובעים כנגד טיקטוק טענו כי השימוש בפילטרים לשיפור יופי חיצוני בעייתיים, וציטטו מחקר שטוען כי 50% מהנערות מאמינות שהן לא נראות טוב בלי עריכה של תמונותיהן.
יחד עם זאת, דווקא מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בהם בחנו החוקרים השפעת טיקטוק על דימוי גוף של צעירות היו חלוקים בדעותיהם. חלקם הצביעו על כך שחשיפה לתוכן הקשור לדימוי גוף בטיקטוק עלולה להוביל לדימוי גוף שלילי ולחוסר שביעות רצון בקרב המשתמשים. אחרים טענו כי טיקטוק יכולה להיות גם פלטפורמה לקידום גוף חיובי וקבלה.
כך או כך הרי שנושא של התדמית בכלל, ודימוי הגוף בפרט, מעסיק מתבגרים רבים. בתקופה זו של גיל ההתבגרות, המתחיל כיום סביב גיל 10 ונמשך עד גיל 25 לערך, המתבגרים עוברים שינויים גופניים, הורמונליים ורגשיים. הגוף שלהם משתנה, הקול מתחלף, השיער צומח, והם הולכים ונעשים מודעים יותר ויותר למראה שלהם מחד, ולתדמית שלהם בעיני הסביבה מנגד. המודעות הזאת הולכת וגדלה לא רק בשל השינויים שהם עצמם חווים - אלא גם בשל השוואה לחבריהם ולסביבתם הקרובה. אצל חלק מהמתבגרים, חלה ירידה בדימוי העצמי כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהמראה שלהם, וזו פוגעת הן בתפיסת העצמי שלהם והן בביטחון העצמי. תוסיפו לכך לחץ אינטנסיבי להשתתף באתגרי רשת , וכן להעלות סרטון שיהפוך לוויראלי, והרי לכם מתכון מנצח לצורך להיות בפלטפורמה כמה שיותר, וללחץ הרגשי שמופעל עליהם.
מבחינת ההורים, מדובר במצב מאתגר. מצד אחד, הנתונים מדאיגים. מצד שני, צריך להיות מציאותיים ולהודות שגלישה בטיקטוק הפכה לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, הן שלנו והן של המתבגרים. לכן לתפיסתי, מה שחשוב מעבר לשימוש באפליקציית בקרה להורים הקיימת בטיקטוק, הוא קודם כל תשומת הלב שלנו לילדים עצמם, למצבם הרגשי והגופני, וכן לכל התנהגות חריגה. כמו כן, חשוב ללמד את המתבגרים שלנו לנהל את הפרופיל הדיגיטלי שלהם בצורה נכונה כבר מגיל צעיר.
איך לנהל את הפרופיל שלנו ושל ילדינו ברשת?
שוחחו עם הילדים, הסבירו להם כיצד האלגוריתם בטיקטוק עובד, ומדוע קשה להם להתנתק מהאפליקציה. בתביעה מפורטות מספר טענות על השיטות המשמשות את טיקטוק להגברת ההתמכרות לשימוש בפלטפורמה, כמו למשל התראות שקופצות 24 שעות ביממה, ניגון אוטומטי של סרטונים אחד אחרי השני וכמובן אי הגבלת זמן השימוש בה. כדאי לשוחח על כך עם הילדים, וכן להסביר להם כי האפליקציה מזהה תכנים שמעניינים אותם, כאלו שהם מתעכבים עליהם או מסמנים לייק, ולכן כדאי שישימו לב לאלו תכנים הם נחשפים.
שאלו אותם אחרי מי הם עוקבים בטיקטוק. מה הם מרגישים כשהם מתבוננים בסרטונים בפור-יו? אחרי מי הם עוקבים, והאם אלה מעוררים בהם השראה או דווקא תחושות תסכול? מטרת השאלות הללו היא להעלות את הנושא לדיון ולפתח מודעות.
התעניינו בתדמית הדיגיטלית שלהם בטיקטוק. כשאתם מדברים עם הילדים בנושא, נסו לשאול כמה שיותר שאלות. למשל, לברר מה הם היו רוצים לעשות "כשיהיו גדולים", על מה הם חולמים, מה מעניין אותם - ואיך הם חושבים שהרשת יכולה לעזור להם להשיג את מטרתם. כדאי ללמד אותם לחשוב מהו הערך המיוחד להם, הייחוד שלהם. המתבגרת היא שחקנית כדורסל מצטיינת? אז אולי כדאי שהסרטונים שהיא תעלה יעסקו בכך. המתבגר אופה עוגות מדהימות? אז למה לא שהוא יעלה גם סרטונים שלהן לטיקטוק?
4 צפייה בגלריה
אל תבקרו אותם. יש להם מספיק מזה במקומות אחרים
(צילום: Pemika Chedpiroon Shutterstock.com)
אל תשפטו. חשוב שהשיח והשאלות הכלולות בו לא יתנהלו ממקום של שיפוטיות וביקורת, אלא כתמיכה אישית ומשפחתית. זכרו, גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת, והעיסוק במראה הוא חלק מרכזי בו. התפקיד שלנו איננו להעיר ולשפוט. האמינו לי שאת הביקורת הזאת הם חווים במקומות אחרים. במקומה, חזקו אותם והעלו את הערך העצמי והביטחון האישי שלהם.
למדו אותם מהי צפייה ביקורתית, ומהו פייק ניוז. מומלץ ללמד את הילדים שהרשת מלאה בפייק ניוז ובסרטונים שבהם כל אדם יכול לומר ככל העולה על רוחו. כדאי להתבונן יחד איתם בפרסומות באופן ביקורתי שיעודד אותם לשאול שאלות: מי עומד מאחורי הסרטון או מאחורי הפרסומת שבה הדוגמנית נראית כל כך טוב? איזה מסר הם מעבירים לנו? כיצד נראים המשתתפים בפרסומת, ולמה? צפייה ביקורתית תעזור להם להבין כיצד השימוש בפילטרים יוצר מצב של אשליה, ומשפיע על תחושותיהם.
סינון, פרטיות ודוגמה אישית. כמה שעות ביום המתבגרים מבלים בטיקטוק? איך הם שומרים על הפרטיות שלהם ברשת? נסו לבדוק זאת באמצעות שאלות ישירות, והפעילו תכנת סינון במידת הצורך. לסיום, אין ספק שהדבר הכי חשוב הוא דוגמה אישית. אנחנו לא יכולים לבהות רוב שעות היממה במסכים ולצפות מהילדים שלנו אחרת. הגיע הזמן שגם אנחנו, ההורים, נתבונן על עצמנו, על הרגלי הגלישה שלנו ועל דפוסי השימוש שלנו ברשת. בואו נשאל את עצמנו את אותן שאלות, ונבנה את הפרופיל הדיגיטלי שלנו בהתאם.
