אימאאאאא!!!!! תגידי לו! הוא מפריע לי! מכירים את מופע האימים של רוקי? לפעמים זה מופע שאתם עדים לו יום, יום, שעה, שעה, אצל הילדים שלכם. זה המופע הפרטי שלכם שהופך להיות מופע אור קולי בחמישה ממדים ואפילו קיבלתם מקום בשורה ראשונה באמצע.
מריבות אחים יש כמעט בכל בית, זה חלק מההתפתחות הטבעית. ילדים ממש כמו גורים בטבע, מתאמנים אחד על השני, ממצבים את מערך הכוחות בניהם ובכך מוצאים גם את מקומם בעולם, לומדים לעמוד על שלהם, לחלוק, לכעוס ולהשלים, להרביץ ואז דקה אחרי לחבק ולגונן.
3 צפייה בגלריה
מריבות בין אחים
מריבות בין אחים
חלק מההתפתחות הטבעית. מריבות בין אחים
(צילום: shutterstock)
אז אם גם לכם יש יותר מילד אחד, ובמיוחד אם מישהו מהם מאובחן עם הפרעת קשב, מריבות תכופות בין אחים לא זרות לכם. איך מתמודדים עם זה?

לפני הכל

זה לא סוד שילדים רבים ועל אחת כמה וכמה, אחים שנמצאים זמן רב ביחד, ויש לכך כל מיני סיבות.
השונות בין האחים והתחרות על משאבים דומים יוצרים הזדמנויות רבות לריב. בנוסף, באמצעות הריבים הם מתנסים בסיטואציות חברתיות, שאחר כך הם מתמודדים איתן בבית הספר, וכך יודעים טוב יותר כיצד להגיב. אם לדוגמה, האחים רבים מי ישחק קודם במשחק מסוים בבית, סביר להניח שריב דומה יקרה בבית הספר או בבית של חבר. כשיש התנסות קודמת בריב שכזה, יש יותר ניסיון במציאת פתרונות מתאימים.
נקודה חשובה נוספת היא שריבים יכולים למשוך את תשומת לב ההורים, ואין דבר שילדים רוצים יותר מתשומת לב, גם אם היא שלילית.

אל תתערבו

כל הסיבות לריבים שפורטו קודם לכן ממחישות למה *לא* כדאי להתערב בזמן הריב, ולתת לילדים לפתור את החיכוכים בעצמם. מקסימום אפשר בהמשך לדבר על מה היה, מה כל אחד הרגיש, איזה פתרונות יכולים להיות בהמשך.
אם יש ריב שחוזר על עצמו מומלץ להכין גלגל פתרונות לסיטואציה, וכשהיא מתרחשת הילדים יכולים לסובב את הגלגל ולבצע את אחד הפתרונות שהוצעו לריב. למשל: אם יש ריב חוזר בנושא איזו תוכנית צופים בטלוויזיה, אפשר להציע שכל אחד צופה רבע שעה בתוכנית שלו או שבימים זוגיים אני צופה ובימים אי זוגיים אתה צופה או שמי שמוותר על הצפייה בתוכנית שלו מקבל צ'ופר מהשני, ועוד.
3 צפייה בגלריה
מריבות בין אחים
מריבות בין אחים
תנו לילדים לפתור את החיכוכים בעצמם. מריבות בין אחים
(צילום: shutterstock)
כדאי לבקש מהילדים שיציעו בעצמם פתרונות לריבים. הם יודעים הכי טוב מה יכול לעבוד ויש להם רעיונות מעולים בדרך כלל.

כללים מחייבים

ילדים זקוקים למסגרת יציבה וברורה, כדי להתנהג בצורה נכונה. קבעו מראש מהם הכללים המקובלים והלא מקובלים אצלכם בבית, כולל מהן ההשלכות של הפרת הכללים, גם כשמדובר במריבות ביניהם. וודאו שהילדים מבינים את הכללים, והיו עקביים ביישום.
לדוגמה: "אחרי השעה 21:00 בלילה כל אחד נמצא במיטה שלו ולא יוצאים מהחדרים, אחרת תהיו עייפים מאוד יום למחרת ולא נוכל לעשות דברים כיפיים". ודאו שהילדים מבינים מדוע בשעה 21:00 עליהם להיות במיטה ומה יקרה אם הם יחליטו להסתובב בבית אחרי השעה שנקבעה.

חיוביות

תנו לאחים דוגמאות לתקשורת מכבדת אחד עם השני, תוך הימנעות מהאשמת האחר. כך למשל, שימוש ב"אני", במקום "הוא", יכול להפוך את השיחה לפחות שיפוטית. לדוגמא: במקום "אתה לא נותן לי לשחק בכלום!" אפשר להגיד: "אני ממש רוצה לשחק במשחק הזה, הוא נראה לי ממש מעניין". שיח כזה גם מעודד לשיתוף פעולה משני הצדדים.
הקפידו לשבח ולחזק הילדים כשהם מתנהגים בצורה חיובית אחד לשני, זה יעודד אותם לחזור על כך. אפילו אם הם לא מתכוונים, למשל: "איזה יופי שאתה נותן לאחיך לשחק במשחק הזה".
הם שוב רבים? אל תאיימו בעונש! עונשים שניתנים בגין מריבות אחים עלולים להוביל להתנהגות בריונית ונקמנית ולפגוע ביחסים ביניהם. המתינו שהמריבה תעבור, דברו על המקרה לאחר שהרוחות יירגעו, והמשיכו בחיזוק התנהגויות חיוביות.
3 צפייה בגלריה
מריבות בין אחים
מריבות בין אחים
אל תאיימו בעונשים
(צילום: shutterstock)

כשאחד הילדים עם הפרעת קשב

חשוב שכל המשפחה תהיה מודעת לכך, ותבין התנהגויות שונות שלו, כמו: מוסחות, חוסר קשב בשיחה או במשחק, אימפולסיביות וכו'. חשוב שיבינו שהילד לא מתנהג כך בכוונה, זו הפרעת הקשב שלו. ממש כשם שילד עם לקות שמיעה לא שומע טוב. במצב כזה חשוב לתווך לילדים את הימצאותה של הפרעת הקשב, להסביר מהן ההשלכות וכיצד היא עלולה להוביל אותם למריבות.
אפשר להסביר, לדוגמה, שהילד לא מתכוון להציק, זה פשוט הצורך שלו להתעסק עם דברים בידיים, שהוא מאוד שכיח בהפרעת קשב. או למשל שהילד מתקשה לחכות לתורו במשחק, משום שקושי להמתין בתור (ואימפולסיביות) זה אחד התסמינים בהפרעת קשב.
אפשר בנוסף להסביר מה יכול לעזור, למשל לתת משהו אחר להתעסק בו בידיים, או לשים שעון חול או טיימר שממחיש את הזמן העובר ומסייע לו לחכות לתורו. כדאי להזכיר גם את הדברים הטובים שבאים עם הפרעת הקשב, כמו יצירתיות, דמיון, אומנותיות, סקרנות, אמפתיה, חוש צדק ועוד.

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בהפרעת קשב, מאבחנת ופסיכותרפיסטית, חוקרת ומרצה