נויה ביתה של רביק נביפור חיכתה לפורים, בחרה תחפושת והגיעה שמחה לכיתה, כדי לגלות שהתלמידים ממשיכים לצחוק עליה ולהשאיר אותה מחוץ למעגל החברתי. החרם שחווה נויה בת ה-12 נמשך מתחילת השנה ולדברי אמא רביק, לא מטופל.
לאחר יום קשה והתחושה שאף אחד לא רואה את הקשיים של נויה, כתבה רביק פוסט בפייסבוק, ובו היא משתפת על הקושי שלה.
"אני לא נשברת בקלות, דברים לא מטלטלים אותי בדרך כלל, פורים מבחינתנו זה החג. ועדיין, בפורים הזה אני יושבת ובוכה כי נשבר לי הלב.
נשבר לי הלב בגלל חרם לא מוגדר, שהבת שלי עוברת מתחילת השנה, שבית הספר לא משכיל להבין ולטפל בו. נשבר לי הלב בגלל מורה, שטוען 'שהכל טוב דיברתי עם כולם' הכל חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב.
נשבר לי הלב, כי הבת שלי טרחה והתאמצה להכין תחפושת, התרגשה וחיכתה לחג האהוב אליה ואחרי פחות משעה ביקשה לחזור הביתה כי היא לבד ואין לה עם מי להיות. כי כולם מסתובבים עם חברים והיא סתם עומדת שם, סתם ככה לבד. הבת שלי לבד.
באתי לאסוף אותה, הלכנו ביחד לבית קפה וניסיתי להעלות חיוך על שפתיה, אבל ראיתי שהיא מתאמצת בשבילי ואני מתאמצת בשבילה לא לבכות. נגמרתי! נכנסתי לשירותים ובכיתי, כי איך זה ייתכן?"
קראו עוד
נביפור מספרת: "בית הספר לא מטפל מספיק במקרים חמורים, על אף הבטחותיו, לא ננקטו שום צעדים כד לעזור לה. לא ננקטו צעדים כאשר צעקו לבת שלי 'שתלך להתאבד כבר'. ביליתי במשרד המנהל, דיברתי אינסוף פעמים עם המחנכת, ביקשתי פגישה עם היועצת, שוב ושוב ורק עכשיו, שעירבתי רווחה נקבעה פגישה.
לא ננקטו צעדים חריגים שילדים חטפו ממנה את הטלפון, כי החליטו שהיא מלכלכת עליהם. לא ננקטו צעדים כלפי אף אחד, גם כששמעו שיש ילדים שעוברים לידה ואז כביכול "מזריקים" זריקה נגד החיידקים שלה".
במהלך השנה נויה חווה בירויונות, גם בבית הספר וגם ברשת החברתית. מכנים אותה בשמות גנאי ומקללים.
איך התחיל החרם?
"מתחילת השנה הילדה חווה בריונות, זה התחיל מילד אחד שאמא שלו התעלמה ובחרה לתת לבן שלה להתנהג כמו שהוא רוצה, עד שהאבא התערב, וזה הפך להיות סיוט. הסיוט של נויה והסיוט שלי.
העצוב הוא שהחברות שהיו חברות שלה הפסיקו להיות חברות שלה, כאשר היא הגנה על חברה אחרת מפני חרם".
"אני לא מתעלמת מזה שנויה נערה מתבגרת", אומרת רביק אימה, "בטח גם לה יש פה לא קטן וגם היא יודעת לעצבן, אבל שום דבר לא מצדיק את זה שהיא לא יכלה לחגוג פורים".
ביקשת עזרה?
"מתחילת שנה אני מבקשת עזרה, מנסה לעזור לילדה, מרימה אותה ובסוף מוצאת אותה מרוסקת.
מערכת חינוך אמורה לעשות את תפקידה ולחנך. חינוך זה לא רק ללמד היסטוריה עברית וחשבון. חינוך זה קודם כל דרך ארץ, כבוד הדדי וסבלנות. חינוך חשוב לפעמים יותר מעוד שעת לימוד".
יש לך מסר להורים שמתמודדים גם עם קושי כזה?
לנו ההורים יש תפקיד חשוב בחינוך הילדים, בהקשבה ובהיכרות עם העולם שלהם. אני עוקבת באדיקות אחרי האינסטגרם והוואטסאפ של הילדים שלי. נויה משתפת אותי בהכל וגם כשאני עייפה ופחות סבלנית לשמוע אני מקשיבה ונמצאת שם. הכל שבזמנים שכאלה היא תפנה אלי. אני מבינה שהשגרה קשה ומתישה, אבל אם לא תשקיעו עכשיו בערך מוסף, בחינוך, בהקשבה, מה יהיה עליהם בעתיד?
מהמנהל לחינוך התיישבותי שבמשרד החינוך נמסר בתגובה: "בית הספר מבין לליבה של התלמידה ומשפחתה ומוביל תכנית גישור סדורה ליצירת אקלים חיובי בכיתה. הצוות החינוכי וצוותים מהרשות המקומית ימשיכו ללוות, ברגישות מקצועית, וככול שיידרש, את התלמידה וכיתתה עד ליישוב הסוגיה".
