בשנה שעברה מצאתי את עצמי מול הקופה בסופר, עם ממתקים בשווי של כ-300 ש"ח. למה? כי הילדים רצו להכין משלוחי מנות לחברים, לשכנים ולמשפחה. מודה שגם אני נסחפתי בחגיגה, ודמיינתי את משלוחי המנות המהודרים' שנחלק לכולם. אכן כיף גדול לחלק ולשמח אנשים אהובים. הבעיה הגדולה יותר היתה, כשהתחלנו לקבל בחזרה. ככל שנתנו יותר, כך גם קיבלנו יותר. והממתקים האלה, שתכננתי פשוט לחלק, חזרו אלינו מהדלת האחורית.
אני מדמיינת מה אתם חושבים עכשיו - שוב דיאטנית שכותבת על כמויות הממתקים? מה את רוצה, שניתן לילדים במשלוחי המנות ברוקולי? הרי למנוע מהילדים זו בדיוק הדרך לייצר להם תסביכים, לא? וכמובן בפורים זו מצווה להיות שמחים, וממתקים הם חלק מהחג. גם אנחנו אכלנו המון ממתקים בפורים, כשהיינו ילדים, והכל בסדר איתנו.
קראו עוד
אתם לא מבינים מה הבעיה פה?
נכון שחג פורים מגיע להתארח רק פעם בשנה, אבל אם נסתכל רגע על המציאות שלנו, בשנים האחרונות פורים נמשך הרבה יותר משלושה ימים. כשהיינו ילדים (לפני 30 שנה), הגענו בפיג'מות יום אחד לפני פורים, ובפורים התחפשנו ובזה הסתיים החג. בימינו, שפע ההתעסקות מגיע לשבוע שלם של חגיגות ותחפושות בבתי הספר, עוד לפני חג פורים עצמו וגם הממתקים מגיעים עם החגיגות. לרוב במשחק הגמד והענק המסורתיים, אצל הילדים המעט יותר בוגרים ומשלוחי מנות.
השכיחות, העולה וגוברת, של מחלת הסוכרת במחוזותינו, יחד עם אחוזי השמנה גדולים, גם אצל ילדים, ולכן חשוב שנתייחס בכובד ראש לכמות הממתקים מסביבנו. כן. הילדים שלנו צורכים יותר סוכר מהמומלץ. הקטע הכי חמור - רוב הסוכר מגיע ביוזמתנו, המבוגרים. האבסורד הוא, שקיימת צפייה מהילדים להתמודד, לבחור, לווסת, לוותר. בעיקר אם הילד בעודף משקל ("מה, בגללו כולם צריכים לוותר? שיתאפק!"). והם, הילדים, לא מסוגלים לכך, בטח שלא בגילאים הצעירים.
עם יד הלב - זה רק בפורים?
שבוע חגיגות בפורים מצטרף לשנת חגיגות וממתקים, לתרבות של שפע. מתי אנחנו שולחים ממתקים עם הילדים:
- ביום שבו מקבלים חיסון.
- בשישי לקראת שבת.
- ביום המאה.
- בימי שיא שונים.
- בבזארים לגיוס כספים למסיבת סיום לכתה ו'.
- בימי הולדת- רק פעם בשנה כפול 40 פעמים לפחות.
- בראש השנה - תפוח ודבש.
- בחנוכה - מטבעות שוקולד וסביבוני ממתקים וכמובן קולקציית סופגניות.
- בפסח - מצות עם לא פחות משוקולד.
- ביום העצמאות - עוגה עם קישוטי כחול לבן.
- בלג' בעומר - אופים בטאבון פיתות עם שוקולד וטרופית.
- בשבועות - מעדני חלב עם סוכר.
- וכל זה בלי להתייחס לסופי שבוע ולארוחות משפחתיות או לחופשים ולבתי מלון הכל כלול ועוד.
ומתי פורים הפך לחג של בממתקים?
מדוע מצוות משלוחי המנות והמתנות לאביונים הפכו למכנה משותף כל כך נמוך, של חטיפים חסרי ייחוד מהסופר וממתקים, עתירי צבעים זרחניים? גם משלוחי המנות, שאנחנו רוכשים בשנים האחרונות, כתרומה לארגונים שונים, לרוב יכילו כמות לא קטנה של ג'אנק מתוק ומלוח, מצופה בצבעי מאכל. מעבר לממתקים, איפה הנתינה כאן? מדובר בעוד חלוקת ממתקים חסרת כל ערך.
מניעה או צמצום בכמויות הסוכר לא יגרמו לילדים לתסביכים או לחסכים, הם רק ישמרו עליהם בריאים יותר. מה שכן גורם לתסביכים, זו הציפייה מילדים לסרב לשפע הזה או להתאכזב מהם, כאשר הם לא מצליחים להתאפק, למרות שהסברנו. גם אם הילד בעודף משקל, וגם אם הוא כבר בתהליך ואפילו אם הוא מבין את הבעייתיות באכילה של כמות ממתקים גדולה, קשה לו לסרב או להתאפק.
אם נחפש את הלימונדה שבלימונים, חג פורים הוא הזדמנות ללמוד ולתרגל התנהלות מול שפע. חשוב לציין, שבכדי שהתרגול הזה יעבוד באופן מיטבי, חשוב שמערכת היחסים שלכם בבית, סביב כל נושא האכילה והמשקל, תהיה רגועה. אם אתם כבר מצויים במרכזה של מלחמת כוחות, סביר להניח שכל ניסיון כזה, יתפרש כניסיון להגביל או למנוע. רוב הסיכויים שזה רק יזיק ויגרום דווקא להתעסקות עודפת. לכן במצבים כאלה, עדיף שלא להתחיל בכלל. תנו להם לאכול וזהו, כי לפעמים הנזק שבניסיונות מניעה, עולה על הנזק שבהשמנה.
התנהלות מול שפע ממתקים
ביום או ביומיים הראשונים, שווה פשוט להתעלם ולתת להם לחגוג, לבחון מהי האסטרטגיה הטבעית של כל ילד. יהיו ילדים שיאכלו הכל ויהיו כאלה שמעצמם יווסתו. יהיו כאלה שיאכלו את כל הממתקים ואחר כך ידלגו על ארוחת הערב, למשל, ויהיו גם ילדים, שיאכלו חטיף אחד וישכחו מהשאר.
אם התופעה מתמשכת, אם שאתם מרגישים בהצפה, אפשר לשקף את המצב לילדים. התחילו בניסיון לשתף אותם בכך שיש הרבה יותר מתוקים בבית מבשגרה, ושאתם שמים לב שכשיש, כולם אוכלים הרבה. אם גם חגגתם במקרה יום הולדת שבוע קודם, הזכירו גם את זה.
בקשו מהילדים הצעות. אפשר לחלק את הממתקים ולהקציב ממתק אחד ליום, אפשר לשפוך את כולם יחד למגירת הממתקים המשפחתית, אפשר לארוז ולהעביר הלאה וחלק אפשר לבחור לשלוח הישר לפח הזבל. נכון שזו השחתה, אבל יש ממתקים שעדיף לנו שיהיו שם.
אפשר בהחלט גם להחליט שפשוט משחררים. במקרה הזה, עדיף שלא תסתכלו בכלל. כי להחליט לשחרר, להעביר לילד מסר שזה שלו, לאכילה כפי שנראה לו, ובמקביל להביע לחץ ואכזבה מבחירותיו, זו בעיה. תקפידו להיות עקביים במה שהחלטתם.
זכרו שככל שנבנה לילדים שלנו סביבה בריאה יותר לחיות בתוכה, כך יקל עלינו לשחרר ולהם יהיה קל יותר להתנהל בספונטניות ובשמחה, במרחב שיצרנו.
לשחרר או לא - מה כדאי לעשות במקביל?
איכות ולא כמות: במשלוחי המנות הסתפקו באוזני המן איכותיות (רצוי ביתיות) ואיזה משחק קטן ומשמח או כלי יפה. אם כבר בחרתם לצרף ממתקים, בחרו את אלה האיכותיים יותר. נסו לבחור משלוחי מנות קבוצתיים שקונים דרך מרכזי תרומות, בחרו גם פה באלה איכותיים יותר.
לחשוב על נתינה ולא רק אכילה: החזירו דגש על נתינה, חגיגה ושמחה ולא על אוכל. קחו את הילדים להתנדב. עודדו אותם לחשוב על האחרים ולהכין עבורם משהו משמח, שאינו בהכרח אוכל.
לקנות ולאכול את מה שקיים: בימי פורים, המעיטו במתן ממתקים מיוזמתכם. גם אם יצאתם לבילויים משפחתיים, קחו אתכם את הממתקים שקיבלתם במשלוחים או הימנעו מלקנות שם.
לאזן: השתדלו להקפיד על יותר ירקות ופירות, במיוחד בימים אלה. אפשר גם לנסות לבנות ארוחות דלות בפחמימות, למשל לוותר על לחם, בהנחה שזה משביע את הילדים, כמובן.
לא לשכוח לשתות: הקפידו יותר מתמיד על שתית מים ולא שתייה מתוקה משום סוג. כולל מיצי פירות.
לעודד פעילות גופנית: זה הזמן לצאת החוצה ולהתעמל. הגבירו פעילות גופנית.
לא להפלות: אל תפלו בין הילדים! ילדים רזים וילדים עם משקל עודף, ההתנהלות מולם תהיה אחידה.
לשחרר: נכון, ממתקים זה לא בריא, ופרטתי על כך המון. אך חשוב גם להבין שבכל זאת, זה חג, וכשכזה, צריכת המתוק תהיה גדולה לעומת ימי השגרה. ממתקים זה לא "אסור, וזה לא "רעל". הם פשוט ממתקים.
משלוח מנות יצירתי בכמה דקות
(צילום: קרן נתנזון ויץ)
הכותבת, ורד יפה חאיק, היא דיאטנית קלינית ומטפלת בהשמנת ילדים בגישת: "מסתכלים לילדים בעיניים במקום על הבטן".
